השפעה אישית/עו"ד אהוד פלג*
"כשהאופק מאפיר, והמצב אינו שפיר, אני חוזר לי מן העיר, בלב מריר. לאנשים מבט אטום, וקולם נשמע עמום, המראה מאוד עגום, גורל חתום. ישראל, אני שואל, מי לך כאן פועל?" (מתוך השיר "ישראל").
מצב הרוח הלאומי, איך לומר בעדינות, שובר מידי יום שיאים של שפל, המגיעים למחוזות מסוכנים. דומה שהזעם, הגועל, התסכול והדיכאון התנחלו בליבותיהם של רבים מאתנו בשעה הקשה ביותר אולי בתולדות המדינה. במצב דברים זה שואל עצמו הפרט האם יש לו בכלל השפעה על המתרחש, או שהוא לא יותר מאשר פיון במשחק שהוא גדול ממנו ושקובע את גורלו לשבט או לחסד. אין אחד במדינה שלא מושפע מהמצב, אך האם אנו גם יכולים להשפיע עליו?
המציאות מראה שכן: כולנו התרגשנו מסיפורי החטופים ששבו מעזה, על העידוד שהם שאבו מסיקור ההפגנות בכיכר החטופים שבהן צפו בשבי ושהוכיחו להם שנלחמים כאן בבית למען החזרתם. ההפגנות נגד השינויים המשטריים שמובילה הקואליציה, חיזקו את ידיהם של שומרי הסף ועודדו אותם לעמוד איתן על משמר הדמוקרטיה. שלטי החוצות שהכריזו כי העם כביכול בעד הרפורמה המשפטית, נענו ביוזמה יוצאת דופן של המרכז לקידום ההגינות בישראל שערך באמצעות מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה מעין משאל עם על מידגם ארצי מייצג ענק של 4000 איש מכל המפלגות כחלקן באוכלוסייה. המישאל הראה באופן ברור כי רובו הגדול של הציבור (לרבות 57% ממצביעי הליכוד בבחירות האחרונות(!)) מתנגד לרפורמה המשפטית, ובכך סייע להעמיד דברים על דיוקם.
בסרט המיוחד "תעביר את זה הלאה" מוצגת דרך התנהלות יוצאת דופן שעל פיה אדם מקבל עזרה מאדם אחר שאיננו מכיר. כשמקבל העזרה רוצה להודות למיטיבו או לשלם לו, הוא מתבקש במקום זאת להעביר הלאה את הטובה, בכך שיסייע או יעשה חסד עם אדם אחר. וכך פושטת בחברה מעין תגובת שרשרת של סיוע לאנשים זרים, שגם משרה אווירה סביבתית טובה. זוהי דוגמה לתגובת שרשרת חיובית.
תאונת דרכים, לעומת זאת, היא דוגמה לתגובת שרשרת שלילית. נהוג לומר שתאונת דרכים נגרמת משורה של סיבות, כמעין חוליות בשרשרת, ואשר די בנטרולה של חוליה אחת כדי לנתק את השרשרת הסיבתית ולמנוע את התאונה.
המשותף לשתי התופעות הוא היכולת של אדם אחד לתרום את תרומתו ולהשפיע על גורל השרשרת כולה. בדוגמת התאונה הוא יכול לנקוט במספר צעדים מונעים באופן נהיגתו ובכך לנטרל את הסכנה שגרם לה נהג אחר.
בתגובת השרשרת החיובית הוא יכול לסייע ולהקרין טוב לאנשים אחרים ובכך לתרום להמשך התפשטותה של תופעת העזרה לזולת. ואכן רבות הדוגמאות בישראל של יחידים וארגונים העוסקים בהתנדבות בפעילות למען מטרות יפות ובסיוע למגזרים נזקקים.
מנגד, קיימת אמונה רווחת שכשהמדובר בבעיותיה של המדינה, השלטון הוא שאשם לבדו בכל צרותינו וכפי שנהוג לומר, הדג מדיף את ריחו הדוחה מן הראש.
אני שותף לביקורת החריפה על דרך ההתנהלות של הממשלה, אך אני מתנגד לניסיון לפטור את עצמנו האזרחים מאחריות למצב זה, ובעיקר את מי שמבטא נורמות קלוקלות באופן התנהגותו במרחב הציבורי. אלה הן אותן הנורמות שכה מפריעות לנו בתפקודם של חלק מאנשי הציבור והעסקים שמגיעים לעמדות הכוח השלטוני וההוני, אך חשוב לזכור:
הנורמות האלה לא נולדו שם. שמתם לב להתנהגות הנהגים בכביש? להתעמרות העסקים בצרכנים תוך קיפוח זכויותיהם וניצול מעמדם החזק לייקור מחירי המצרכים והשירותים? לעוקץ הקשישים? התנהגות כוחנית, אנוכית, נצלנית ומנוכרת ניתן למצוא גם ביחסי עבודה, ביחסים בין שכנים, וביחסי ממסד אזרח. התנהגות כזו מהווה את ההפך הגמור מהתנהגות הוגנת – התייחסות לזולת בכבוד, ביושר ובהתחשבות, מבלי לנצל חולשות או מצוקות – שהיא המפתח לחיים משותפים בחברה אנושית.
נאמר כבר שאזרחות היא אחריות אישית, יומיומית וכוללת לנעשה במדינה; אחריותנו האישית כאזרחים היא להקרין בהתנהגותנו את ערך ההגינות ובכך להפכו לא רק לנורמה נשאפת אלא גם לנורמה מעשית של דרך ההתנהגות הנוהגת. עיקרון תגובת השרשרת פועל גם כאן, לחיוב או לשלילה.
יצחק שדה, מייסד הפלמ"ח ומפקדו הראשון, נשא בעניין זה נאום בלתי נשכח בשנת 1945, תחת הכותרת: נוער שמע!
נוער שמע!
מישהו אי שם מחזיק את מאזני חיינו בידיו.
וכפות המאזניים עולות ויורדות, יורדות ועלות.
על הכף האחת:
שואת ישראל, תקומת ישראל, מלחמת ישראל.
ועל הכף השנייה:
תככי מסחר ופוליטיקה,
והתככים, משקלם כבד.
נוער זכור!
בבוא השעה השלך עצמך על כף המאזניים,
השלך עצמך בכוח ובאומץ.
זה יכריע, המאזן ישתנה.
נוער שמע!
יצחק שדה היה כאמור מפקד הפלמ"ח – פלוגות המחץ של ההגנה. פלמ"ח הינם גם ראשי התיבות של המילים "פועלים למען מדינה וחברה". את הרוח הזו של הפלמ"ח ניתן לאמץ גם היום.
מה המשמעות המעשית היום של "השלך עצמך על כף המאזניים" כדברי יצחק שדה?
המרכז לקידום ההגינות בישראל גיבש שלושה ציוויים להתנהגות חברתית הוגנת:
- להוות דוגמה אישית להתנהגות הוגנת – התייחסות לזולת בכבוד, ביושר ובהתחשבות, מבלי לנצל חולשות או מצוקות.
- להיות שגריר הסברה למסר שההגינות היא האינטרס האמיתי שלנו , במעגלים המשפחתיים, החברתיים והמקצועיים.
- לגלות אפס סובלנות לחוסר הגינות בסביבתנו. אסור להחשות ואסור לעבור לסדר היום על עוול שאנו עדים להתרחשותו. צריך להתערב מידית לעצירתו או לתיקונו.
במסכת אבות במשנה נאמר "לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה". כל אחד מאתנו, כחלק מן החברה, נושא באחריות לדמותה, וגם אם לא הכול תלוי בנו, הרי שמעשינו והתנהגותנו בהחלט תלויים בנו, ויש להם השפעה.
בוודאי תשאלו: וזה מה שיסייע ליצירת מציאות התנהגותית אחרת בישראל היום?
תשובתי: זה בהחלט יעודד התנהגות אחרת כבר היום ויסייע לייצר אווירה ציבורית אחרת בישראל מחר.
לנוכח הדכדוך המאפיין אנשים לא מעטים, כדאי להיזכר לעיתים יותר קרובות בכוחה של תגובת השרשרת החיובית ברוח דבריו של יצחק שדה, וברוח שירם של אריק איינשטיין ומיקי גבריאלוב "אני ואתה נשנה את העולם".
אנחנו חייבים את זה לילדינו, לנכדינו ולדורות הבאים.
עו"ד אהוד פלג הוא מנהל המרכז לקידום ההגינות בישראל
https://www.maariv.co.il/journalists/opinions/article-1219991