עם אחד/ עו"ד אהוד פלג*

יועץ הבחירות ארתור פינקלשטיין הציע בזמנו לליכוד לבדוק כיצד מזהה עצמו ציבור הבוחרים – האם הוא מזדהה קודם כל כיהודי או כישראלי? הבדיקה נועדה לחדד את ההבחנה בין השניים לצורך התאמת המסרים בתעמולת הבחירות, באופן שיקלעו טוב יותר לקהל המטרה. להשוואה, ד"ר יוסף בורג, מנהיגה המיתולוגי של המפד"ל, המפלגה הדתית – לאומית, נשאל פעם אם מפלגתו היא יותר דתית או יותר לאומית. על כך הוא ענה שהיא יותר המקף המחבר בין השתיים. הבחירות בישראל אמורות להיות חגיגה של דמוקרטיה שבה האזרח מבטא את רצונו באשר לדמותה של המדינה, לדרך שבה תלך ולזהות האדם והמפלגה שיובילו אותה. בפועל נראית מערכת הבחירות כדבר הרחוק ביותר מחגיגה: דומה שהמדינה מפולגת, משוסעת ומשופעת באיבה יוקדת בין המחנות השונים. לא מעטים תוהים אם יש עוד דבק מאחד לכל הישראלים; האם יש עדיין ערכים המשותפים לכולם. ניתן לחשוב על כמה ערכים כאלה, לפחות לגבי רובנו, כגון ציונות, יהדות ודמוקרטיה; לצערנו, מושגים אלה נתונים לפרשנויות שונות המולידות את המחלוקות המוכרות. אל דאגה, אם לא נגיע בעצמנו להבנות והסכמות לגבי הגדרות המונחים האלה, תמיד ניתן ללכת ולשאול לדעת שכנינו הפלשתינים; להם יש תשובה ברורה לשאלות מי אנחנו ומה זכותנו בארץ הזו. פרופ' שלום רוזנברג השווה את המציאות בישראל לקומה הראשונה המשותפת של בניין שיסודותיו הם שונים, אשר בה הכל צריכים להסתדר אלה עם אלה ולכן יחולו שם כללי הדמוקרטיה. אני דווקא מבקש להציע מרכיב מאחד ברובד בסיסי יותר, הבסיס המשותף לכולנו, ולהבין מה נגזר ממנו לעניין אופן התנהלותנו כחברה. בסיס זה הוא היותנו בני אדם בעלי כבוד עצמי ורצון חופשי. אולם כדי שחופש זה יישמר בחברה שבה חיים גם בני אדם אחרים עם כבוד ורצונות משלהם, נולד כלל הזהב לחברה משותפת: חייה ותן לחיות. להבדיל ממצב של הפקרות שבו אתה יכול לעשות כל מה שאתה רוצה, חופש בחברה אנושית הוא מצב שבו אתה יכול לעשות כל מה שאתה רוצה מבלי לפגוע באחר. הילל קרא לכך "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך"; המרכז לקידום ההגינות בישראל קרא לכך הגינות – התייחסות לזולת בכבוד, ביושר ובהתחשבות, מבלי לנצל חולשות או מצוקות. פשוט להיות בן אדם. מאחרי ערך ההגינות יכול להתייצב מרביתו של הציבור בישראל: אם נהג עוקף מהשוליים את הפקק בכביש שבו אתה מתייבש כבר זמן רב, הוא פוגע בך בלי קשר לשיוכו המפלגתי. אם בעל עסק מציג לצרכנים מידע שיקרי כדי לשכנעם לקנות, הוא מרמה אותך ללא קשר לדעתו על הסוגייה הפלסטינית. אם פוליטיקאי מחרף ומגדף או משתמש בשפה מתלהמת, הוא פוגע בכבוד סמלי המדינה שלך תהא דעתו אשר תהא על תפקודה של מערכת המשפט. אם פקיד ממסד מעורב בשוחד או בהטיית מכרזים, הוא פוגע בטוהר המידות השלטוני ובמנהל התקין, בלי קשר לדעתו על סוגיית גיוס תלמידי הישיבות.

רבים מדי אימצו הרגל מגונה של התמקדות במפריד בינינו, במקום לעסוק במשותף המחבר – כמיהתנו לחברה שבה ההגינות היא נורמת ההתנהגות המנחה. לפי הביטויים הרגשיים הנסערים כלפי כל מי ששונה מאיתנו בדעותיו, לא נראה שנגרמת לנו מכך הנאה מרובה, מה שהופך את ההרגל לתמוה באשר למידת התבונה והכדאיות שבו. הדבר החמור יותר הוא שבדרך אנחנו מפוררים את הדבק הלאומי שלנו. זוהי דרך שעלולה להוביל בהמשך אפילו לאובדן המדינה (וכבר היו דברים מעולם בהיסטוריה של העם שלנו).
ההתנגשות בין ההכרה בזכותו השווה של הזולת לדעות ולרצון משלו ובין החשש מהשפעת התנהגותו ובחירותיו על חייך שלך, מובילה אצל רבים לתחושה של מאוימות, במיוחד אם הצד השני הוא שזכה בבחירות ("הלכה לי המדינה").
ישנו מסמך המגדיר איזו מדינה רצינו ליצור כאן; קוראים לו מגילת העצמאות. האם רובנו יכולים להתאחד סביבו גם היום? מסקר אינטרנטי שביצע מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה עבור המרכז לקידום ההגינות בישראל בקרב מדגם מייצג של הציבור היהודי באוגוסט 2018, עלה כי 66% מהנשאלים תומכים בכך שמגילת העצמאות תחוקק כחוק יסוד, ותהפוך למסמך חוקי ומחייב. נזכור כי החלק הנורמטיבי של המגילה עוסק למעשה בערכי ההגינות – כבוד, יושר והתחשבות. זהו הבסיס לכל חברה אנושית ובוודאי למדינה שנועדה להית "אור לגויים" ולקיים את חזונו של הרצל בדבר חברה השואפת לשלמות מוסרית ורוחנית. החסר באופן שבו באים לידי ביטוי ערכים אלה בחיי היומיום הוא המכתיב את תחושת החמיצות והמורל הירוד המאפיינת חלק לא קטן של הציבור. עוד לפני המחלוקות הפוליטיות והתפיסות השונות לגבי סוגיות מדיניות, יסוד היסודות של המארג החברתי – כיצד מתייחס אדם לזולתו – הוא שקובע את מידת שביעות הרצון והאושר (well-being) של אדם במדינתו וכפועל יוצא מכך גם את לכידותנו הלאומית. אלה הם בד בבד הערכים הישראלים על פי מגילת העצמאות והערכים היהודיים על פי הרצל וחזון הנביאים. הרצון להקים חברת מופת לעם היהודי בארצו הוא גם שקיבץ אותנו בארץ-ישראל אחרי אלפיים שנות גלות ונתן לנו את ההשראה ואת הכוחות להקים מחדש את מדינתנו, כמדינה יהודית ודמוקרטית.
בסינית המילה משבר מורכבת מן המילים סכנה והזדמנות. המוצא ממשבר הלכידות שבו אנו נמצאים כעת, תלוי במידה רבה בגישה שבה נבחר: אם נבחר לנהוג בהגינות האחד כלפי האחר, בכבוד, ביושר ובהתחשבות, נשמר את הלכידות הלאומית שלנו. מאחורי דרישה זו להגינות הדדית, כולנו יכולים להתאחד גם היום.
דוד בן גוריון אמר בשעתו כי מדינת ישראל תיבחן בדמותה המוסרית ובערכיה האנושיים. כמדינה חפצת חיים, זהו הבסיס לקיומנו.

* עו"ד אהוד פלג הוא מנהל המרכז לקידום ההגינות בישראל

https://m.maariv.co.il/journalists/opinions/Article-959385?utm_source=whatsapp