עוגן כנגד סערת יוקר המחיה

– עו"ד אהוד פלג –

החלטת הממשלה להחזיר את הפיקוח המחירים על הגבינה הלבנה והשמנת המתוקה, גרמה מיידית להוזלה בולטת במחיריהן. למעשה, מאז חרמות הצרכנים בקיץ 2011, זהו הצעד הראשון שהצליח להביא להוזלת מחירים משמעותית. במועצה הישראלית לצרכנות דורשים זה שנים להחזיר לפיקוח מחירים את מוצרי החלב שהפיקוח הוסר מהם בהחלטות מקצועיות שגויות, שעלו לצרכנים במאות מיליונים של שקלים ששילמו במהלך השנים. החלטות אלה זכו לביקורת נוקבת של מבקר המדינה בדו"ח שלו משנת 2012.

על פי דו"ח זה, משנת 2005 ועד 2012 כלל לא נבדקו על-ידי יחידת הפיקוח דוחות הרווחיות של יצרניות מוצרי החלב, ועובדה זו אפשרה לחברות שהחזיקו כח ריכוזי בשוק לגבות רווחים בלתי סבירים על מוצריהן. הצרכנים כמובן הם אלה ששילמו את המחיר. עכשיו באה כאמור ההחלטה הממשלתית המתקנת, וגם אם מוטב מאוחר מאשר לעולם לא, נשאלת השאלה מי יפצה את הצרכנים על הסכומים האדירים והמיותרים שנדרשו לשלם עד עתה.

ראוי עם זאת לשים לב לעובדה מעניינת שליוותה את החזרתם של המוצרים לפיקוח:

היצרניות הורידו באותו היום גם את מחיריהם של המוצרים האחרים באותן קטגוריות מזון שבהן הוכנס מוצר לפיקוח. החברות הבינו כי לצרכנים עומדת עתה חלופה זולה לבחירה – המוצר שמחירו מפוקח –  ולפיכך לא תוכלנה יותר להמשיך למכור מוצרים דומים במחירים יקרים בהרבה, מאחר שאלה יישארו על המדף. כך נוצר מה שקרוי "אפקט העוגן" – הכנסת מחירו של מוצר אחד לפיקוח פועלת כעוגן שמושך מטה מחירים של מוצרים אחרים מאותה הקטגוריה, למרות שאינם בפיקוח.

במועצה הישראלית לצרכנות מקדמים זה זמן מה סל "מוצרי עוגן" בפיקוח בכל קטגוריית מזון בסיסית שאין בה שוק תחרותי. בימים האחרונים הומחשה חשיבותו והשפעתו המיידית של "אפקט העוגן" הזה במאבק ביוקר המחיה.

בצד הצעדים ארוכי הטווח שהממשלה מתכננת במסגרת הניסיון להילחם במחירים היקרים, אסור לוותר על צעדי הפיקוח בטווח הקצר, שרק בהם יש תקווה אמיתית לצרכנים לראות מחירים זולים יותר במבחן המדף המיידי.

אמת, לפיקוח יש מתנגדים הבאים מאסכולות כלכליות מכובדות הדוגלות באי-התערבות ממשלתית בשוק החופשי. עם זאת נוצר חשש כבד לפיו אופן השימוש בטיעון "שוק חופשי" הופך לעיתים לסיסמה מטייחת עיניים לשעבוד צרכנים למחירים הגבוהים ולחסימת כל פיקוח והתערבות שלטונית שמטרתם הגנת הצרכן. זוהי מנטרה הנישאת פעמים רבות ברוממות גרונם של תאגידים חזקים, המנטרלת ודוחקת את רגליה של ההגינות מחיי המסחר במדינה. כוונתם כמובן איננה לשוק חופשי אמיתי, אלא לשוק שצריך להישאר מופקר מפיקוח  ונותן לכוחם ולשלטונם הריכוזי.  החוק השורר על פי שיטה זו קרוי "חוק הג'ונגל". אין בו הרבה תקווה לחלשים, ואין בו הרבה צדק לצרכנים.

כלכלה חופשית איננה הפקרות; זהו משטר של בלמים ואיזונים. בלמים ואיזונים אלה, דומה כי מהווים אצלנו מוצר במחסור.

מדינת ישראל מייחלת לשוק הוגן  לצרכנים ולעסקים. שוק הוגן יושג על-ידי שילוב של תחרות חופשית בתחומי משק בהם היא יכולה להתקיים, ועל-ידי התערבות שלטונית – חקיקתית או ממשלתית מאזנת- בענפים בהם התחרות איננה מתקיימת. ההחלטה האחרונה של הממשלה בעניין הגבינה הלבנה צריכה להיות צעד ראשון בכיוון מיוחל זה.