עגל הכסף/עו"ד אהוד פלג*
זמן לא רב לאחר רצח בנימין ימנו זלקה ז"ל על ידי חבורה של בני נוער בפתח-תקוה, ובמצב של אלימות גוברת בחברה הישראלית ושל קרע בעם, בא לעולם מקצוע חדש שיילמד בבתי הספר החל משנת הלימודים הקרובה, ושמו: חינוך פיננסי.
שאלתי את עצמי: האם ייתכן שזהו המענה החינוכי ההולם שעליו החליט משרד החינוך בעת הזאת? האם מה שחסר לנוער היום הוא להבין איך להשקיע בבורסה? האם זה מה שימנע את הרצח הבא? נזכרתי באמירה של הסופר האירי אוסקר וויילד: "ציניקן יידע אולי את שוויו של כל דבר, אך ספק רב אם הוא יבין את ערכו האמיתי". שר החינוך אמר לפי הפרסום בתקשורת כי "מערכת החינוך צריכה להקנות ידע ומיומנויות שיאפשרו לצעירים להתמודד בהצלחה עם אתגרי החיים". עד כאן אני חותם על כל מילה; רק לא הייתי חושב שעולם הנדל"ן וההשקעות הוא הראשון בסדר העדיפויות כשמדברים על הקניית ידע, מיומנויות וכישורי חיים. גם בנימין ימנו זלקה ז"ל היה מסכים איתי על כך… כיבוד הזולת התלמידים כבר למדו? ערכי הגינות – כבוד, יושר והתחשבות – הם כבר הפנימו? סובלנות כלפי דעות אחרות וניהול שיח מכבד – האם אלה הפכו כבר ללחם חוקם? המציאות הישראלית מצביעה על ההיפך הגמור מכך. התמצאותם של תלמידים בשוק הנדל"ן לא תייצר לנו חברה טובה יותר, לא בלי להקנות תחילה את הערכים הבסיסיים של התנהגות חברתית. "השכלה בלי ערכים היא פצצת הזמן של חברת המחר" אמר הנשיא האמריקני תיאודור רוזוולט. תיקון קטן: כבר לא "פצצת זמן" אלא "פצצת מצרר"; וכבר לא "של חברת המחר" אלא "של החברה הישראלית היום".
איני מזלזל חלילה בחשיבות החינוך הפיננסי (אלא שאני הייתי מעדיף לקרוא לו "חינוך להתנהלות צרכנית נבונה", וד"ר אבשלום קור גם היה בוודאי מגבה אותי) .
גילוי נאות: לפני כ-18 שנה המועצה לצרכנות שעמדתי אז בראשה הציעה למשרד החינוך
תכנית חינוכית שעסקה בכך. משרד החינוך גרר רגליים ("מתמקדים בלימודים לבחינות הבגרות"), עד שמדינת ישראל התקבלה ל-
OECD –
הארגון הבינלאומי לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי – שבין המלצותיו הייתה גם הנהגת לימודי חינוך פיננסי. ממשלת ישראל נאלצה ליישר קו, אבל עשתה זאת כמי שכפאה שד -באופן חלקי, וולונטרי וחצוי בין משרד האוצר ומשרד החינוך. התוצאה בשטח הייתה בהתאם, והמקצוע בסופו של דבר לא התבסס, למרות שמבתי הספר בהם התכנית נלמדה התקבלו משובים חיוביים. נראה שהמקצוע שעליו הוכרז בימים אלה משקף היערכות רצינית יותר, אבל ימים יגידו.
חשיבותה של אוריינות צרכנית שתטפח צרכנות נבונה אינה מוטלת בספק. הביקורת היא על סדרי העדיפויות, בוודאי כאשר מרחיבים אותה אל מעבר לפרקים הרלוונטיים לבני נוער, אל תחומי הנדל"ן ושוקי ההון והמט"ח, נושאים שספק אם נוער נתקל בהם או נזקק להם עד לסיום לימודיו. לעומת זאת, התנהגות חברתית, הגינות והתחשבות, כיבוד הזולת וניהול שיח קשוב ומכבד, בעיקר בנושאים המפלגים את הציבור, הם צרכים בוערים וקודמים הרבה יותר בסדר הקדימויות של המדינה.
התירוץ הקבוע לחוסר הזמינות של המערכת לגבי נושאים אלה – הלימוד לקראת מבחני הבגרות – מתעלם לא רק מצרכי המדינה אלא גם מהוראות חוק חינוך ממלכתי הקובעות את המטרות הראשונות של מערכת החינוך הממלכתי :
2(א) מטרות החינוך הממלכתי הן:
(1) לחנך אדם להיות אוהב אדם, אוהב עמו ואוהב ארצו, אזרח נאמן למדינת ישראל, המכבד את הוריו ואת משפחתו, את מורשתו, את זהותו התרבותית ואת לשונו;
(2) להנחיל את העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל ואת ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולפתח יחס של כבוד לזכויות האדם, לחירויות היסוד, לערכים דמוקרטיים, לשמירת החוק, לתרבותו ולהשקפותיו של הזולת, וכן לחנך לחתירה לשלום ולסובלנות ביחסים בין בני אדם ובין עמים;
מטרות אלה מופיעות הרבה לפני מטרה 6, היכולה להתייחס גם לחינוך פיננסי:
(6) לבסס את ידיעותיהם של הילד והילדה בתחומי הדעת והמדע השונים, ביצירה האנושית לסוגיה ולדורותיה, ובמיומנויות היסוד שיידרשו להם בחייהם כבני אדם בוגרים בחברה חופשית, ולעודד פעילות גופנית ותרבות פנאי;
משרד החינוך מתעלם שנים מסדר קדימויות זה, והתוצאה, כחזונו של תיאודור רוזוולט, היא של פצצות, גם חברתיות וגם ממשיות, המתפוצצות ברחבי המדינה. חבל שבמשרד לא התמקדו יותר בחזונו של תיאודור אחר, תיאודור הרצל, שאמר: "בציונות, כפי שאני מבין אותה, כלולה לא רק השאיפה לכברת ארץ מובטחת כחוק בשביל עמנו האומלל, אלא גם השאיפה לשלמות מוסרית ורוחנית".
המרכז לקידום ההגינות בישראל מפתח תכנית לימודים במקצוע חדש שייקרא "שיקול ערכי" ויעסוק במיומנות החשובה והכל כך נחוצה היום ליצירת החברה שכולנו רוצים לחיות בה: כיצד משלבים את הערכים ההומניסטים המופיעים במגילת העצמאות – ערכי ההגינות – בתוך תהליכי קבלת החלטות הקודמים לגיבוש דעה ובעיקר לבחירת דרך התנהגות.
אם "דרך ארץ קדמה לתורה", היא בוודאי קודמת לחינוך פיננסי.
בל נחטא שוב בסגידה לעגל הזהב, גם אם הפעם זהו עגל של כסף.
עו"ד אהוד פלג הוא מנהל המרכז לקידום ההגינות בישראל