נאום בטקס סיום מחזור ד' "נחשון"- יוני 2001

– עו"ד אהוד פלג –

בוגרי "נחשון" לדורותיהם, משפחת "נחשון" המורחבת, בני משפחה וחברים.
זאביק דיבר על חברה הנמצאת בירידה.
פעם שמעתי שהחיים משולים לרכיבה על אופניים-
אם קל לך- סימן שאתה בירידה.
מבחינה זו לפחות אני מרגיש שאנחנו בעלייה, כי לי באופן אישי- קשה.

וקשה לי – כי על-פי ההגדרה של מרטין בובר, אני ציוני –
יהודי שרואה בעבר הלאומי – זיכרון אישי,
ובעתיד הלאומי – משימה אישית.
והדרך לעתיד הלאומי – היא בעלייה מתמדת, עלייה קשה.

אבל עם כל מחזור של "נחשון" שמסיים, אני מרגיש שמצטרפים אלי שותפים נאמנים לדרך, לנשיאת העול.
ואל השותפים החדשים המצטרפים אלי היום, אני רוצה להפנות את דבריי:
בוגרי מחזור ד' היקרים, אתם מסיימים בימים אלה את מסלול ההכשרה במדרשה הישראלית למנהיגות חברתית;
האם עובדה זו מכשירה אתכם להיות מנהיגים?
מסלול הכשרה אינו הופך אנשים למנהיגים.

מנהיגות היא קודם-כל החלטה פנימית ושינוי תפיסתי שאדם מבצע בתוך עצמו – לקיחת אחריות על מטרה מסוימת, ועל הנעת קבוצת אנשים להשגתה.
המסלול נותן לכם כלים לעמוד בהצלחה במלאכת המנהיגות – לאחר שקיבלתם החלטה ליטול את שרביט המנהיגות.
החלטה שכזו איננה פשוטה כל כך, שכן מנהיגות איננה מתנה,
ואיננה תמיד מהנה.
והיא בודאי לא מלאכה קלה…
השרביט אינו עשוי מזהב, אלא רווי על-פי-רוב זיעה, בוץ, תסכולים והתחבטויות.
המחזיק בו מקבל מנוי ללילות קצרים יותר, ימים עמוסים יותר, ודאגה מתמדת.
על משפטו הבסיסי של דקארט "אני חושב – משמע אני קיים" הוספנו כבר את אימרתו של א.פ. (אזרח פעיל): "אני פועל – משמע אני קיים".
אימרתו של מנהיג, על אותו משקל, תהיה מן הסתם –
"אני דואג – משמע אני קיים".
הדאגה היא לאפשרויות שלא כוסו, לשיפורים שניתן לבצע, לפרטים הקטנים.(כזכור- "אלוהים נמצא בפרטים"- והם אינסופיים כמעט כמוהו).

ובתור בונוס מקבל המנהיג גם את הבדידות:
"כשאין לך את מי לשאול – אתה יודע שאתה מנהיג" אמר שמעון פרס.
הוא לא התכוון לכך שאין לך עם מי להתייעץ – מנהיג צריך לטפח עבודת-צוות; אבל האחריות להכרעה נחה- מבלי להתחלק – על כתפיו של המנהיג בלבד.

אז אם כל-כך קשה – מדוע בכלל לרצות להיות מנהיג?
כי מנהיג הוא האדם שעושה את ההבדל; הוא הגורם לדברים להתרחש; הוא הכוח המניע לשינוי המציאות הנתונה – למציאות רצויה יותר.
במישור הלאומי – הוא הביטוי המובהק של מעמד האזרחות –
האחריות האישית, היומיומית והכוללת – על מה שמתרחש במדינה.

כשנוסעים בדרך – אפשר להיות הנוסע, ואפשר להיות הנהג.

עצתי לכם – לפני שתבחרו להיות הנוסעים – בידקו קודם היטב מיהו הנהג.
זה נכון לגבי טרמפים בצבא.
זה נכון לגבי טרמפים בדרך החיים.
וזה נכון לגבי הטרמפיסטים בדרכה של המדינה.
וכבר נכתב על קירות ניל"י:
כל מה שדרוש לרוע כדי לנצח הוא אנשים טובים שלא עושים כלום.
רגע לפני צאתכם אל הדרך – אני מבקש לאחל לכם – קודם כל שתשמרו על עצמכם, אבל גם שתשאפו להיות בין אלה שנוהגים את הרכב ומעצבים את המציאות, ולא בין אלה הנגררים מאחור.
אנחנו מאמינים ביכולתכם, ולא בטוח שישנם טובים מכם.

בהצלחה
אהוד פלג