מים, מים, בשוויון

– עו"ד אהוד פלג –

בימים אלה החליטה מועצת רשות המים על שינוי דרסטי באופן חישוב תעריפי המים לצרכנים. ההחלטה משנה את אופן החישוב הנוהג מאז קום המדינה, ולפיו כל הצרכנים משלמים מחיר אחיד ושוויוני בעבור המים.

על פי ההחלטה, מחיר המים יהיה שונה מצרכן לצרכן, בהתאם ליישוב מגוריו. ביישובים שאליהם אספקת המים יקרה יותר התושבים ישלמו יותר. כך גם ביישובים שבהם צפוי "פחת גבייה" – כאלה שבהם תאגיד המים או הרשות המקומית אינם מצליחים לגבות את דמי השימוש מכל התושבים. ביישובים אלה ספקי המים יהיו רשאים להעלות את המחירים לכלל התושבים, כדי לפצות על גביית החסר. כך, דווקא ביישובים המרוחקים, או בעלי האוכלוסיות מעוטות האמצעים, יצטרכו התושבים לשלם יותר תמורת המים. המשמעות הערכית היא הפרת השוויון – ערך חוקתי ויסודי בישראל – ועוד ביחס לאספקת מצרך כה בסיסי וחיוני.

האם ראוי כי מדינת ישראל תקבע את מדיניותה תוך התכחשות לערכיה? האם לא הערכים הם שצריכים להכתיב את המדיניות הראויה, שהרי אחרת לשם מה הם קיימים – לצורך לימוד תיאורטי וחסר תכלית? בתהליך קבלת החלטות המשולב בערכים ההכרעה הערכית קודמת להיבטים המעשיים. עלינו לנהל את חיינו לאור האמונה בצדקת הדרך, ומתוך ניסיון להתאימם לבבואה החברתית שאנו שואפים כי תשתקף לעינינו בהביטנו במראה. תמיד תימצא דרך להתאים את הפתרונות המעשיים לדרך הערכית שבה בחרנו. בעניין המים, לדוגמה, ניתן לחשב את עלות ההפקה וההספקה שלהם כבסיס לקביעת המחיר, אך לחלק עלות זו בין כלל הצרכנים באופן שהמחיר יהיה אחיד לכולם.

אמנם, רשות המים טוענת, כי השתת מחיר אחיד על כלל הציבור תחייב את ייקור תעריפי המים ביישובים רבים לעומת המחיר שאותו היו נדרשים לשלם. אולם, כידוע, מבחנם של ערכים הוא במחיר שמוכנים לשלם תמורתם; האם הצרכנים ביישובים שייהנו מתעריפי מים נמוכים יותר על פי שיטת החישוב שמבקשים להנהיג יעמדו במבחן הערכי, ויהיו מוכנים לסבסד את עלות אספקת המים ליישובים שתושביהם צפויים לשלם יותר? מסקר שערכה בימים אלה המועצה לצרכנות באמצעות מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה, בקרב מדגם מייצג של 500 איש, עולה כי 71% מהצרכנים רוצים שמחירי המים ימשיכו להיות שווים בכל הארץ. שאיפה זו רווחת בקרב ציבור רחב, וחוצה מגזרים ומעמדות כלכליים שונים. מהסקר אף עולה, כי כ-55% מהנשאלים מוכנים לשלם 24 שקלים יותר (לחשבון דו-חודשי), כדי שמחירי המים יהיו שווים בכל הארץ.

ממצאי הסקר מראים, אם כן, כי הציבור הישראלי מוכן לשלם מחיר בעבור עקרון הסולידריות בנושא אספקת המים, וזוהי בהחלט תעודת כבוד לחברה הישראלית. גם בימים אלה, רוויי האינטרסים הכלכליים, הפוליטיקה והציניות, משדר הציבור לקובעי המדיניות כי יש עוד משקל לערכים, וכי ערבות הדדית איננה מונח שאבד עליו כלח, כי אם חלק מן הרף הערכי של מדינת ישראל. ראוי אפוא, כי רשות המים תתאים את מדיניותה לרף ערכי זה.