לא פייר – לא עובר! / עו"ד אהוד פלג*
ביום הבוחר צריך לשדר לפוליטיקאים אפס סובלנות לחוסר הגינות
לפוליטיקה תפקיד חשוב במשטר הדמוקרטי. היא אמורה לצקת תוכן בעקרונות הנעלים של הדמוקרטיה, ובראשם כבוד האדם וחירותו, זכויות האדם וקבלת החלטות התואמות את הערכים החשובים לעם. הפוליטיקה הישראלית מתרחקת מאד, לצערנו, ממטרה זו. היא מעוותת את עקרונותיה של הדמוקרטיה, מוכרת אותם עבור אינטרסים, מרחיקה אנשים טובים מן החיים הציבוריים ומאמללת את הטובים שהצטרפו.
העוול הגדול ביותר בפוליטיקה נגרם אולי, כאשר היא מציבה משני צידי המתרס את העם ואת המדינה, ומציגה את ערך הממלכתיות ככלי ריק, שממלאים אותו בתוכן בהתאם לגחמות ולאינטרסים של הפוליטיקאים. גישה זו יוצרת בקרב הציבור תחושה שגונבים לו את המדינה.
זה קורה כאשר הפוליטיקאים מפרים את חובתם הבסיסית כלפי העם, חובת ההגינות: כבוד, יושר והתחשבות, מבלי לנצל חולשות או מצוקות. התנהגות לא הוגנת של פוליטיקאים בישראל מהווה הפרה של החוזה הלא כתוב בין האזרח לשלטון, חוזה שבזכותו, למרות כל הקשיים והמחירים, אנחנו עדיין מכירים בדמוקרטיה כשיטת המשטר העדיפה על פני החלופות. התנאי לכך הוא שקיים אמון של העם בנבחריו.
מסקר של המרכז לקידום ההגינות בישראל, שבוצע בשבוע שעבר על-ידי מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה, עלה כי 68% מהציבור לא מאמינים להבטחת בחירות של פוליטיקאי וכי 96%(!) לא מאמינים להבטחת בחירות של פוליטיקאי שהפר בעבר הבטחת בחירות.
על פי רוב, אדם לא יתקבל לעבודה כלשהי בלא עמידה בתנאי סף. הגינות היא דרישת הסף לשירות הציבורי בישראל. מסיבה זו יזם המרכז לקידום ההגינות בישראל בכנסת היוצאת, הצעת-חוק הדורשת התחייבות חתומה להגינות בהצהרת האמונים של חברי-כנסת ושרים. רק 12 חברי כנסת מתוך 120 תמכו בה. נתון זה מצביע על כך שלפוליטיקאים שלנו גם אין בושה. באותו הסקר מן השבוע שעבר, למעלה משלושה רבעים של הציבור הביעו דעתם כי התחייבות חתומה להגינות צריכה להיות תנאי מקדים ומחייב להכללת מועמד לרשימת מועמדים לכנסת ולאישור רשימה לבחירות על-ידי ועדת הבחירות המרכזית. המרכז לקידום ההגינות יעלה את הצעת החוק מחדש בכנסת הבאה.
שיטה פוליטית שבה אגו ואינטרסים גוברים על ממלכתיות והגינות, הבסיס המוסרי שלה מתערער והציבור עלול להפנות לה עורף. מכאן ועד להרס סדרי השלטון במדינה, המרחק קצר ומדאיג. אנחנו רואים זאת לאחרונה בהיקפי הסרבנות כלפי הנחיות הממשלה במשבר הקורונה.
במציאות כזו על העם להתעורר ולהעביר לפוליטיקאים מסר חד וברור, מעין מהלך ה- metoo# של ההגינות, לפיו בלא קיום חובת ההגינות, לא יקבלו מאיתנו ייפוי-כוח להמשיך ולייצג אותנו. ואכן, הסקר של המרכז לקידום ההגינות העלה , כי 75%(!) מהציבור מצהירים שלמידת ההגינות של הממשלה היוצאת תהיה השפעה על אופן הצבעתם בבחירות הקרובות. מדובר בבשורה חשובה ביותר באשר למשקל שיש למרכיב ההגינות בשיקוליו של הבוחר.
לצורך מימושה, על הציבור לפעול ברוח הצהרתו זו, כדי שלא יימצא "נאה דורש" אך לא "נאה מקיים". על האדישים והפסיביים כבר נאמר כי "כל שדרוש לרוע כדי לנצח, הוא אנשים טובים שלא עושים דבר"(אדמונד בירק). על כל אזרח לראות עצמו אחראי באופן אישי להטמעת מסר ההגינות, בין היתר על ידי גילוי אפס סובלנות לחוסר הגינות של אנשים בסביבתו וגם של פוליטיקאים שהפרו את אמונו. "יום הבוחר" צריך להחליף את "יום המקטר", ולשדר לפוליטיקאים, אלה שכיהנו ואלה שייבחרו, כי "לא פייר – לא עובר!".
https://www.maariv.co.il/journalists/opinions/Article-822900