השעון הממשלתי והארנק הצרכני /אהוד פלג*

בעיני הצרכן הישראלי מתחלקים השחקנים במגרש הכלכלי-צרכני ל- 3 סוגים:

טייקונים ותאגידים עיסקיים הגורפים את כספי הציבור, כלכלנים במיגזר הציבורי העסוקים בתכנון מדיניות כלכלית לטווח הארוך וצרכנים המשלמים ממיטב כספם בטווח הקצר.

חלוקת התפקידים הזו לא עושה צדק עם הצרכן הקטן, הנאלץ להסתפק בהבטחות "שיהיה טוב", תוך קבלת הרצאות מלומדות על נפלאותיה של כלכלת השוק, שבעתיד הבלתי נראה לעין תוריד אולי מחירים.

אדמונד ברק אמר פעם כי כל שדרוש לרוע כדי לנצח, הוא אנשים טובים היושבים בחיבוק ידיים.

הכלכלנים אצלנו לא יושבים בחיבוק ידיים: הם כותבים תכניות. הבעיה היחידה היא שבמבחן הביצוע והתוצאה מתעכבות התכניות האלה שנים  אם לא מתמסמסות כליל, בגלגלי הפוליטיקה, הביורוקרטיה, ולחצי ההון על השלטון.

הצרכן ישכים קום למחרת כהרגלו, וימצא על המדף את אותם המחירים כביום האתמול, אם לא העלו אותם במהלך הלילה.

כך לדוגמה קרה עם מחירי מוצרי החלב, שהוצאו מהפיקוח בעשור הקודם במסגרת תכניתם של מקבלי ההחלטות לפתח תחרות בשוק זה, והפלא ופלא – מחיר הקוטג' קפץ בחמש שנים ב-42%, ועל –פי מחקר של המועצה לצרכנות עלה לצרכנים ב-760 מיליון ₪ מיותרים,שהם ממשיכים לשלם עד עצם היום הזה.

אמנם, יתכן שאנחנו, הצרכנים הפשוטים, לא מבינים מספיק בכלכלה, ובעיקר לא בטווחי הזמן בהם היא אמורה להביא לתוצאות.

עם זאת, נראה לי כי צריך להיות הבדל בין כלכלה והיסטוריה, והמציאות הכלכלית אמורה להשתנות בימי חיינו לכל הפחות, ולא רק בדורות הבאים.

(בהקשר זה שאלו לפני כמה שנים היסטוריון סיני מה היו לדעתו השלכות המהפכה הצרפתית

מ- 1789, והוא ענה כי עוד מוקדם לקבוע…).

מנגד אומרים לנו אנשים שקולים ומיושבים, ובצדק, כי אסור לקפוץ לצעדים פזיזים, למסקנות נמהרות, או לצפות לניסים ונפלאות מהיום למחר. צעדים רציניים לוקחים זמן.

גם אם יש אמת בטענות אלה, הן אינן נותנות מענה למחיר שהצרכן ימצא שוב על המוצר או על המדף בקנייה הבאה שלו, ובזו שלאחריה, והדברים מסתכמים במיליארדים מיותרים שכולנו משלמים.

המועצה לצרכנות כארגון הצרכנים היציג, מציגה דרישה פשוטה שתפתור את הבעיה המיידית של יוקר המחיה בתחום המזון, ותיתן עם זאת אורך נשימה לכלכלנים להמשיך לחפש לנו פתרונות ארוכי טווח וליישמם (ובלבד שימצאו כבר…):

יש להחליט שבצד הנסיון לגבש מדיניות לטווח ארוך – יינקטו צעדים בטווח הקצר, שיורידו מיידית את המחירים.

כשאדם סובל ממחלה – מטפלים קודם כל בסימפטומים כדי להקל על סיבלו, בצד הבדיקות, האיבחון והטיפול בגורמי המחלה.

יישומו של עיקרון זה בענף המזון, מחייב ליצור סל מוצרי "עוגן" בפיקוח – כלומר מוצר אחד בכל קטגוריית מזון בסיסית שיוכנס לפיקוח מחירים כדי לאפשר לאוכלוסיה רחבה לרכשו במחירי סביר. מוצר כזה ייצור "אפקט עוגן" שימשוך מטה גם את מחירי המוצרים האחרים מאותה קטגורית מזון, שלא יוכלו להיות יקרים בהרבה לאור קיומה של חלופה זולה לצרכנים.

ירידת המחירים המיידית שתבוא בעקבות דרישה זו, לא צריכה להפריע לממשלה לתכנן ולהפעיל את המדיניות שתביא אולי בעתיד להתפתחות של תחרות, ותייתר אז את הצורך בהמשך פיקוח המחירים.

יתרונה הגדול של ההצעה הוא בכך, שההמתנה לתחרות המיוחלת לא תעלה לנו בינתיים בכסף כה רב.

אמר ג'ון לנון: החיים זה מה שקורה לנו כשאנו עסוקים בתכנון דברים אחרים.

בישראל – דומה כי יוקר המחיה הוא מה שקורה לנו, כשאנו עסוקים בתכנון מדיניות לטווח ארוך.

————————————————————————————————

* עו"ד אהוד פלג, הינו מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות