הצעה לסדנה יישומית: "השפעה אזרחית"

– עו"ד אהוד פלג –

הצורך:

דמוקרטיה היא צורת משטר המבוססת על שלטון-העם.
משמעותה של עובדה זו היא כי העם הוא הריבון במדינה.
מצד אחד פירוש הדבר כי על העם מוטלת האחריות למתרחש במדינתו.
מצד שני פירוש הדבר כי לעם מסורה גם הסמכות לקבוע ולפקח לגבי מה שמתרחש במדינתו.
שני המונחים האלה – אחריות וסמכות – מקופלים למעשה במושג: אזרחות.
לפיכך אזרחות בדמוקרטיה היא דרך חיים המתאפיינת בראש-גדול, במעורבות, ביוזמה ובפעילות.

לצערנו מעטים האזרחים המבטאים דרך חיים זו הלכה למעשה. רובם עסוקים בקיום היומיומי בהתרכזות בדלת אמות שלהם, להוציא אולי את השתתפותם בבחירות, כל כמה שנים.
הם מניחים כי הנציגים שיבחרו בבחירות אלה יעשו כבר את העבודה.
מצבה של המדינה מעיד על כך כי לא ניתן להסתפק בעבודת הנציגים.
הבעיות רבות וקשות, ולשם פתרונן זקוקה המדינה נואשות לאחריותם ולכשרונותיהם של כל האזרחים. עולה איפוא הצורך בפיתוח תרבות של מעורבות ואזרחות פעילה כבר מגיל צעיר, ובכל שכבות האוכלוסיה.

מצד שני – ישנם אזרחים רבים וטובים המוכנים לפעול, אך אינם רואים לנגד עיניהם מסגרת מתאימה לתיעול מרצם.
נפשם נוקעת ממסגרות פוליטיות המלאות במשחקי כח ואגו, והעוסקות יותר בדאגה לעניניהן מאשר בהתמודדות אמיתית עם בעיות המדינה. אזרחים טובים אלה, מעונינים – ואף רגילים במקומות עבודתם – להיות מעורבים בפעילות יעילה ואפקטיבית, העוסקת נטו בבעיות עצמן. מסגרות כאלה לפעולה אזרחית, כמעט שאין בנמצא.
באופן זה נמנע מאותם אזרחים גם לדעת על קיומם של אנשים טובים נוספים "באמצע הדרך", לא כל שכן לחבור אליהם ליצירת כח פעולה אזרחי בעל משמעות והשפעה. יש ליצור איפוא מסגרת לעידוד מעורבות אזרחית ולרתימת כישורי האזרחים לסיוע לרשויות המדינה בהתמודדות עם הבעיות והאתגרים הרבים.

הרקע:

אזרחות היא קשר האחריות האישית היומיומית והכוללת של אזרח לנעשה במדינתו. להסדרת החיים במדינה נועדו העקרונות שנקבעו בחיקוקים וכן בפסיקות בתי-המשפט.
המשפטנים ובוגרי מדעי-המדינה הם האמונים על בדיקת מימושם של עקרונות אלה להבטחת זכויות הפרט ולשימור האינטרס הציבורי. לשם כך הם הוכשרו והועשרו בכלים ייחודיים, המקנים להם יתרון חשוב לעומת אזרחים מן השורה.
כישורים מיוחדים אלה מטילים עליהם אחריות אזרחית מוגברת לדמותה של החברה.

ההצעה:

כללי: הקמת מסגרת ל"אזרחות פעילה" במסגרת בית-הספר למשפטים במכללה למינהל.

1. במסגרת בית-ספר למשפטים תפעל סדנה יישומית להשפעה אזרחית.
2. מטרת הסדנה תהיה לאתר במדינה בעיות, ליקויים ומחדלים, לגבש להם פתרונות ברי ביצוע, ולשכנע את הרשויות הציבוריות הרלבנטיות ליישמם.
3. הסדנה תורכב מתלמידי שנה ב' וג'.
4. הסדנה תפעל במתכונת של קורס יישומי שנתי שיקנה נקודות לחובות התואר.
5. בחלק הראשון של הסדנה יועבר קורס הכשרה בנושא "השפעה אזרחית".
6. בחלק השני של הסדנה יפעלו הסטודנטים כצוות "אזרחות פעילה" בהנחיית מנהל הסדנה.
7. בשנה השנייה יוצע לסטודנטים להשתלב בהנחיית צוותי "אזרחות פעילה" בבתי-ספר תיכוניים, במסגרת הפרוייקט "נוער לשינוי חברתי" ובליווי מקצועי של מנהל הסדנה.

דוגמאות לשיטת העבודה:

צוותי האזרחות הפעילה מאתרים בעיות, ליקויים ומחדלים במדינה, מגבשים להם פתרונות ברי-ביצוע, מציגים אותם לגורמים הציבוריים המוסמכים, ומשכנעים אותם לאמצם וליישמם. הסטודנטים באים במגע מתמיד עם פקידים בכירים במשרדים ממשלתיים ובגופים ציבוריים וכן עם חברי-כנסת.

1. הבעיה: חולים המאושפזים בבתי-חולים ומרותקים למיטותיהם אינם יכולים להצביע בבחירות.
   הפתרון: צוות "אזרחות פעילה" באמצעות ח"כ יצחק הרצוג הגיש הצעת חוק להנהגת קלפי ניידת בבתי-חולים.
2. הבעיה: נוסעים באוטובוס אינם יודעים מה מסלול הנסיעה של האוטובוס.
   הפתרון: צוות "אזרחות פעילה" הציע ל"דן", ל"אגד" ולמשרד התחבורה להנהיג מפת תחנות עצירה בתוך האוטובוסים, כמו בחו"ל. ההצעה מיושמת בימים אלה.
3. הבעיה: אלפי פתקי הצבעה בבחירות לכנסת, שמולאו ידנית, נפסלו בגלל טעות ברישום אותיות הרשימה.
   הפתרון: צוות "אזרחות פעילה" הציע לוועדת הבחירות המרכזית להנהיג לוח סימני רשימות בקלפי מאחורי הפרגוד. ההצעה התקבלה ויושמה במערכת הבחירות האחרונה.
4. הבעיה: תיירים המגיעים לישראל לנמל-התעופה בן גוריון, מתקבלים בפנים חמוצות ע"י שוטרות ביקורת הדרכונים, ומקבלים רושם ראשון די שלילי על מדינת ישראל.
   הפתרון: צוות "אזרחות פעילה" פנה לרשות שדות התעופה ולמשטרת הגבולות, והעמיד אותם על חומרת הנזק התדמיתי למדינה. בעקבות פנייתו הועברו ההנחיות המתאימות לשוטרות.
5. הבעיה: משקל הילקוט הכבד שתלמידים – גם בכיתות הנמוכות – צריכים לסחוב על גבם לבית הספר.    הפתרון: צוות "אזרחות פעילה" העלה רעיון של "ספר לשולחן" במקום "ספר לתלמיד", דבר שיוריד לחצי את משקל הילקוט. ההצעה אומצה ע"י משרד החינוך ופורסמה בחוזר מנכ"ל משרד החינוך בראשית שנת 2004.
6. הבעיה: בתי-ספר נמנעים מלבקר ברובע היהודי ובכותל המערבי בירושלים, בירת ישראל.
   הפתרון: צוות "אזרחות פעילה" הציע למשרד החינוך ולמשטרת ישראל הקמת יחידת אבטחה מיוחדת לאזורים אלה, באופן שהפכו לאזורים בטוחים. ההצעה אומצה ובוצעה.

יתרונות:

• לסטודנטים- פיתוח מיומנויות של השפעה אזרחית ורכישת ניסיון ביישום הידע והכלים אותם ירכשו במהלך לימודיהם.
• לחברה הישראלית- פיתוח מודעותם החברתית והציבורית של אנשי-ציבור לעתיד, לצורך חיזוקה של הדמוקרטיה הישראלית הלכה למעשה, וכן העמדת מסגרת נוספת של ביקורת בונה על תפקודה של המערכת הציבורית בישראל.
• למכללה למינהל- הוספת פן ייחודי ללימודים, תוך הדגשת תפקידם הלאומי-ציבורי של הבוגרים, והשתתפות מכובדת בפעילות שיש בה תרומה משמעותית לחברה הישראלית.

מנהל הסדנה: עו"ד אהוד פלג*.

נושאי קורס ההכשרה בהשפעה אזרחית:

יכולת השפעה, מפתח המצויינות, סינרגיה, שרשרת השפעה, תהליך קבלת החלטות,
אומץ לב ציבורי, אחריות מנהיגותית, תכנון והובלת משימות, אפקטיביות בהעברת
מסרים, התמודדות ושיתוף-פעולה עם רשויות ציבוריות, התנסות בהתמודדות עם בעיות אמת בחברה ובמדינה.