הנטל הרגולטורי- והכשל הרטורי

– עו"ד אהוד פלג –

הממשלה החליטה על תכנית להפחתת הרגולציה, שבה היא מוצאת את אחד האשמים ליוקר המחיה במדינה.  רעיון זה הועלה בעבר באופן קבוע על-ידי המיגזר העיסקי, בנסיון להדוף מעליו את האשמות בדבר רווחיות מוגזמת וקפיטליזם חזירי, שגרמו למחירים הגבוהים.

כפי שקורה פעמים לא מעטות במקומותינו, יש נטיה לעבור מקיצוניות לקיצוניות, לעיתים במחיר של שפיכת התינוק ביחד עם מי האמבט.

ראשית יש להפריד בין רגולציה וביורוקרטיה.

אין ספק כי במקרים רבים הביורוקרטיה מכבידה, מייקרת ומיותרת, ותורמת את חלקה גם ליוקר המחיה וגם לתחושת מיאוס הן בקרב העסקים והן בקרב הציבור הרחב. "רפורמת המרפסות" עליה דיבר ראש הממשלה בעבר, ניסתה להתמודד עם בעיה זו.

רגולציה לעומת זאת היא בתרגום לעברית "הסדרה"- ומשמעותה התערבות של השלטון בהבטחת סדרי חיים תקינים, ומציאת ההסדרים המאזנים בין אינטרסים מנוגדים.

בחיי הכלכלה, מצפים שהשוק יסדיר את עצמו באמצעות הכוחות השונים של ההיצע והביקוש. כוחות השוק אמורים להבטיח את התחרות החופשית באיכות ובמחיר , וזוהי לדעת כלכלנים המטרה שיש לשאוף אליה .

אך אליה וקוץ בה: כאשר קיימים חסמי תחרות, או מצטבר כח ריכוזי בידי מעט שחקנים בשוק, נוצרים כשלי שוק, ואז השוק החופשי אינו מבטיח תחרות אמיתית, אלא הופך לשוק מופקר, של כוחות חזקים המכתיבים מחירים גבוהים.  חוק הג'ונגל בו רק החזק מרוויח, איננו הוגן, לא לעסקים קטנים ולא לצרכנים. הוא בודאי לא מביא להורדת יוקר המחיה.

בשוק לא תחרותי- יש מקרים המחייבים את התערבות הממשלה להגנה על הצרכנים- ונוצר צורך ברגולציה.

הסיסמה הנשמעת בפי הטייקונים והתאגידים הגדולים בגנות התערבות ממשלתית כזו- "אל תפריעו לשוק החופשי"- היא למעשה ניסיון מצידם להנציח את כוחם הריכוזי ואת שליטתם בשוק ובמחירים.

כלכלה בריאה איננה רק שוק חופשי, זהו גם משטר של בלמים ואיזונים, בדומה לדמוקרטיה שאיננה רק שלטון הרוב, אלא גם וקודם כל משטר המבטיח זכויות אדם ואזרח ופיקוח הדדי של הרשויות.

אם אין ריסון עצמי של השחקנים המרכזים בשוק- דרוש ריסון חיצוני שיבוא מטעם רשויות המדינה, שהן שלוחותיו של הציבור ומופקדות על הגנתו.

המטרה איננה "שוק חופשי"- זוהי הדרך, מקום שהיא מתקיימת.  המטרה היא שוק הוגן לעסקים ולצרכנים. להבטחת "שוק הוגן" בתרבות כלכלית שאיננה מתאפיינת בהגינות יתרה, נחוצה התערבותו של השלטון לצורך פיזור ריכוזי עוצמה, הסרת חסמי תחרות, לעיתים גם על-ידי פיקוח מחירים וכן לצורך הבטחת זכויות צרכנים מפני פרקטיקות מסחריות בלתי הוגנות.

כך לדוגמה יזמה המועצה לצרכנות במושב האחרון של הכנסת שורה של הצעות חוק שבאו כתגובה לפגיעות של עסקים בצרכנים ובזכויותיהם, כגון הצעת חוק למניעת גבייה אגרסיבית של חובות, בעקבות פרשת "אייקיוטק", והצעת חוק לפיקוח על מירווחי השיווק של פירות וירקות, בעקבות מחיריהם הגבוהים כתוצאה מרווחים מוגזמים של המשווקים.

רגולציה מידתית איננה נטל, אלא המחסום המפריד בין הפקרות כלכלית לבין כלכלה בריאה, בין ג'ונגל האינטרסים- לבין מדינה הוגנת.