המשימה: מנהיגות לישראל (או: אם יש את נפשך לדעת)

– עו"ד אהוד פלג –

דוד גרוסמן בנאומו בעצרת לזכר רבין קבע בצער כי אין מלך בישראל.
דומה כי ביטא בכך את השקפתם של רבים המייחלים למנהיגות טובה בישראל,
אך אינם רואים כזאת באופק. האמונה כי דבר לא ישתנה וכי מה שהיה הוא שיהיה,
גורמת לתחושה של ייאוש ודיכאון באשר לעתיד הצפוי במדינה.
גם כנס שדרות לחברה בחר השנה להתייחס לסוגיה זו בהקדישו לה מושב מכובד ,
שניסה לברר מהיכן צומחת מנהיגות בישראל.
התחושה כי אין מנהיגות בעם- נובעת מן ההכרה כי אין מנהיגות בע"מ( בערבון מוגבל).
ואכן, מנהיגות היא קודם כל הנכונות לקחת אחריות מלאה בלא סייג- נוהג שאיננו פופולרי בארצנו.
בהקשר הלאומי- מנהיגות היא הנכונות לקחת אחריות מלאה למתרחש למדינה.
לפיכך, כדי שיקומו מנהיגים ראויים בישראל- יש לדאוג תחילה לטיפוח אזרחות משמעותית- כלומר אזרחים בעלי מחויבות לשיפור המצב במדינה. מאזרחים מחויבים- יצמחו גם מנהיגים יותר טובים.
ידוע כי מחויבות של אדם למטרה נוצרת כאשר הוא מכיר הן בצורך להשיג את אותה המטרה, והן במסוגלות שלו להשיגה.דומה כי קיים היום קושי למצוא מחויבות אמיתית בקרב ציבור רחב למטרה זו של שיפור החיים במדינה; כולם מייחלים לכך שיהיה טוב יותר , אך זה איננו מספיק: אין רבים המוכנים ליטול אחריות מלאה ומתגייסים לפעול לשם כך , תוך הקדשת הזמן והאנרגיה הדרושים ותוך ביצוע הויתורים המתבקשים.
ניתן לזהות שלושה מרכיבים בתפיסה זו שתוצאתה "שב ואל תעשה": אני לא צריך, אני לא רוצה,
אני לא יכול.

• אני לא צריך לעשות דבר למען המדינה- כי סיימנו להקימה ב-1948.
• אני לא רוצה לעשות דבר למען המדינה- כי זה לא מתפקידי, לשם כך יש ממשלה.
• אני לא יכול לעשות דבר למען המדינה- כי אני אזרח קטן, חלש וטרוד בבעיות משלי.

משימת ההתמודדות עם תפיסה זו ומניעת התפתחותה בקרב אזרחי המחר, מוטלת על מערכת החינוך;
היא מופקדת על החינוך לאזרחות משמעותית וצריכה על-כן להקנות לתלמידים את ההתמצאות
בנושאים ובסוגיות שעל סדר היום הלאומי , את החשיבות שבמעורבות ציבורית, ואת הכלים של ההשפעה האזרחית.

קיים ספק רב אם מערכת החינוך מבינה את תפקידה הלאומי בהכשרת המנהיגות העתידית.
אין ספק, לעומת זאת, שהיא רחוקה היום מלבצע אותו בהצלחה.
מערכת זו הייתה צריכה, יותר מכל, דמויות מחנכות ברמתו של יצחק שדה- מפקד הפלמ"ח-
שידע לאתגר את הנוער ולהניף בפניו דגל ומטרה, כפי שעשה בקריאתו הנודעת "נוער שמע!":

נוער שמע!
מישהו אי-שם מחזיק מאזני-חיינו בידיו,
וכפות המאזניים עולות ויורדות,יורדות ועולות.
על הכף האחת שואת ישראל ,תקומת ישראל ותפארת ישראל.
על הכף האחרת- תככי המסחר והפוליטיקה,והתככים- משקלם כבד.
נוער שמע! –
בהגיע השעה- השלך עצמך על כף המאזניים
השלך עצמך בכח ובאומץ- זה ישפיע! המאזן ישתנה!
נוער שמע!

הפלמ"ח נתן אמנם מענה לאתגרים של תקופתו, אולם ניתן למצוא סמליות בכך שהמילה פלמ"ח,
אף מבלי שכיוונה לכך, היא גם ראשי התיבות של: פועלים למען מדינה וחברה.
זהו בודאי המסר העולה ממסירותם ומהקרבתם של הפלמ"חניקים.
זהו בלי ספק גם המוטו שאמור להנחות היום את דרכם של האזרחים החשים מחויבות למתרחש במדינה.
גישתו של הפלמ"ח "ראשונים תמיד אנחנו" – ראשונים לקחת אחריות ולהיחלץ למשימות הלאומיות –
היא גם שמצמיחה את המנהיגים שאנו מחפשים.
אולי העובדה כי רק תלמידים מעטים יודעים היום מי היה יצחק שדה, אומרת דרשני.
השאלה הנכבדה שהועלתה בכנס שדרות, יכולה איפוא למצוא מענה בפראפראזה על שירו הנודע
של ביאליק: אם יש את נפשך לדעת מהיכן תצמח מנהיגות לישראל-
לך אל בתי הספר ותבע אותה מידיהם!

המחבר הינו מנהל מכון "אתגרים" לפיתוח מנהיגות ואזרחות משמעותית, נייד: 3677590-052