המוסר הכפול בהאג-תשובה לעולם על האישומים נגד ישראל בהאג/עו"ד אהוד פלג*

פתיח:

אני יושב ומביט במהדורת החדשות בטלוויזיה, בשש גופות של חטופים ישראלים המחולצות מעזה, לאחר שנורו בידי שוביהם מחבלי החמאס כ-36 שעות קודם לכן: שתי נשים וארבעה גברים, כולם בתת משקל (משקלה של עדן ירושלמי, אחת הנשים, 36 קילו בלבד!). בכתבה שלאחר מכן, מתאר נער מאחד מקיבוצי העוטף, איך שכב בשבעה באוקטובר שעות ארוכות מוסתר מתחת לגופת אימו, לאחר שמחבלים פרצו לביתם ורצחו את שני הוריו.
ואז במהדורה עוברים לאייטם הבא ומשפשף את עיניי: כתב אישום הוגש נגד ישראל בבית-הדין הבינלאומי בהאג: ישראל מואשמת בביצוע פשעי מלחמה בכך שתקפה את עזה במטרה להשיב את 251  החטופים ולמוטט את הארגון הרצחני שעשה זאת ושמאיים לעשות זאת שוב ושוב?! רק בית דין מעוות ומגמתי יכול היה לחשוב על אישום שכזה!

מאמר זה אינו מתיימר להוות כתב-הגנה של מדינת ישראל נגד האישומים בבית-הדין הבינלאומי בהאג; גם לא קיבלתי לכך הסמכה משום גורם רשמי. אחרי שאמרנו את זה, הרי שהמסמך הזה מתאים יותר להיות מתואר ככתב האישום של מדינת ישראל נגד צביעות בית הדין והמוסר הכפול שלו!

ה-7 באוקטובר 2023

בשבעה באוקטובר 2023 פלש לישראל באלפיו צבא החמאס מרצועת עזה, פשט על הישובים האזרחיים לאורך הגבול, טבח ואנס ושרף משפחות וחטף לעזה 251 גברים, נשים וילדים. ההמונים העזתיים הריעו ברחובות למצעד החטופים וחלקם אף לקח להסתיר (ואף מסתיר עד היום) את החטופים בבתיהם.

---

* עו  "ד אהוד פלג הוא מנהל המרכז לקידום ההגינות בישראל

הפלישה לוותה במטחים כבדים של מאות טילים שנורו מעזה לעבר ערי ישראל.

[מסך טלוויזיה עם התרעות על ירי טילים לעבר ערי ישראל – האם ראיתם פעם מסך כזה אצלכם במדינה?]

החמאס – ארגון האיסלאם הקיצוני השולט בעזה – רוצה בהשמדתה של מדינת ישראל, כפי שמעידה על כך גם האמנה שלו. ציטוט מדבריו של דובר החמאס רזי חאמד: "השבעה באוקטובר הוא רק הפעם הראשונה; יהיו עוד הרבה שבעה באוקטובר עד להשמדתה המוחלטת של מדינת ישראל !"

האם מדינתכם נתקלה פעם במצב כזה? האם המשפט הבינלאומי מכסה מצב שכזה? הרי זה כאילו היטלר קם מקברו ונמצא היום בעזה. אם לא תשמיד אותו, הוא ישמיד אותך.  (אגב, אחד הנרצחים בקיבוצים ב-7 באוקטובר, היה יהודי ניצול שואה בן  92  שנרצח ביחד עם המטפל הסיעודי שלו.
הוא הצליח לשרוד את היטלר במלחמת העולם השנייה, אך לא את היטלר מודל 2023 שהגיע מעזה).

החמאס בעזה מונה כמה עשרות אלפי חמושים המקבלים תמיכה ועידוד מן האוכלוסייה כולה. הם לא רק מסתתרים בתוך ריכוזי האוכלוסייה, תוך שהם משתמשים בה כבחומת מגן; הם מסתירים את הנשק, התחמושת והטילים בבתי ספר, במסגדים ובבתי חולים, וגם משגרים משם את הטילים אל ערי ישראל, ורצים להסתתר מאחורי התושבים ובמנהרות שמתחת לבתיהם. הם ממלכדים בחומר- נפץ קירות בתים שבהם מתגוררים התושבים כדי לפוצצם על חיילי צהל לכשייכנסו לחפשם. מחבלי החמאס מכוונים את טיליהם אל הישובים האזרחיים השלווים שלאורך הגבול מצידו הישראלי, וגם לערי ישראל בעומק המדינה. הרוצחים האלה התחנכו בבתי הספר של עזה, רבים מהם של אונר"א, על ברכי שנאת ישראל, עם מורים עזתים שטיפחו אצלם שנאה זו ועם ספרי לימוד המלאים ארס ושנאה כלפי יהודים וכלפי ישראל. הם אומנו בקייטנות טרור כיצד להשתמש בכלי נשק ואיך לרצוח יהודים. לאור כל זאת, ספק אם ניתן להתייחס אל  האוכלוסייה האזרחית בעזה כאל "בלתי מעורבים" על פי דיני המלחמה. היא הרי גידלה וטיפחה את החמאס ואת תוכניותיו השטניות; היא בחרה בו בבחירות לפרלמנט; היא משתפת אתו פעולה והיא אפילו מסתירה עבורו את החטופים הישראלים ועמדה ברחובות והריעה בהתלהבות כשהם הובלו לעזה , חבולים, מושפלים ומעורטלים.

החוק הבינלאומי לא יודע להתמודד עם ארגוני טרור שהשתלטו על מדינות. בסכסוכים בין מדינות מנסים הצדדים להגיע להסדרים לצורך יישוב המחלוקות בלי מלחמות או אחרי מלחמות. עם ארגוני טרור כמו חמאס הדבר הוא בלתי אפשרי, שכן הם שוללים א-פריורי את זכותך להתקיים כמדינה. לחמאס יש מטרה אחת והיא השמדת מדינת ישראל.

ישראל נמצאת באיום מתמיד מיום הקמתה ובכל זאת מצליחה לנהל אורח חיים דמוקרטי ולשמור על צלם האנוש שלה. במזרח התיכון זו כנראה חולשה; איזו מדינה מערבית מתנסה במה שאנו מתמודדים אתו כבר עשרות שנים? מה אתם הייתם עושים מול סכנה קיומית כזו? בוודאי לא הייתם הולכים לספריה לחפש פתרונות בין ספרי המשפט הבינלאומי… גם אם כן לא הייתם מוצאים אותם שם.

 

מוסר הלחימה של הצדדים הלוחמים

בתגובה לטבח אזרחיה בשבעה באוקטובר ולחטיפתם לעזה של 251 איש, אישה  וילד, גייסה ישראל את צבא המילואים שלה ופלשה לרצועת עזה להשגת שתי מטרות עיקריות: הצלת החטופים והשמדת יכולת החמאס להוות איום עתידי על ישראל. לישראל זכות מוקנית במשפט הבינלאומי לשמור על קיומה ולהגן על עצמה – זכות ההגנה העצמית.

הקושי העיקרי שעמד בפני ישראל היה כפול:

• החטופים שלנו הוחזקו במקומות מסתור בבתי התושבים העזתים ובעשרות הקילומטרים של המנהרות שמתחת לעיר וגם אם התגלה מקומם היה חשש לפגיעה בהם.
• עשרות אלפי מחבלי החמאס הסתתרו אף הם בתוך האוכלוסייה האזרחית ובמתקנים המוגנים על ידי המשפט הבינלאומי, כגון בתי ספר בתי חולים ומסגדים, הסתירו שם את כלי נשקם, מלאי עצום של תחמושת ואלפי טילים שאותם הם שיגרו לעבר ערי ישראל.

על פי המשפט הבינלאומי, כל מטרה אשר יש לה שימוש צבאי, ואפילו אם יש בה שימוש מעורב צבאי ואזרחי, היא מטרה לגיטימית. בשל כך, למשל, מותר לתקוף מבנים בעלי שימוש אזרחי אשר ארגון החמאס הפך אותם למחסני נשק ולמקומות מסתור, ובוודאי כך הדבר אם הוא משגר משם טילים לעבר ישראל.

ישראל מצידה נקטה בכמה אמצעי זהירות כדי להבטיח מינימום פגיעה באוכלוסייה האזרחית, למרות היותה אוכלוסייה עוינת התומכת בחמאס ובמעשיו:

• היא ייעדה אזורים הומניטריים בחלקים של רצועת עזה, וקראה לאוכלוסייה להתפנות אליהם בטרם תקפה אזור מסוים.
• היא השליכה עלונים על שכונות שאותן התכוונה לתקוף ובהם הזהירה את האוכלוסייה להתפנות.
• היא נקטה בצעד שנקרא "הקש בגג" והטילה פצצות ללא חומרי נפץ על גגות בניינים אזרחיים שבהם שכנו מפקדות ומחסות טרור ושאותם התכוונה לתקוף, כדי שתושביהם יתפנו בטרם ההפצצה.

לא ראיתי מדינות אחרות שנוהגות כך במלחמותיהן.

צה"ל בכל לחימתו לא מכוון את כלי נשקו אל עבר אזרחים ולא מתכוון לפגוע בהם, למרות הקושי להבחין במחבלים המנסים להסתתר בתוכם. אזרחים שלא התפנו חושפים עצמם לסכנת היפגעות בלתי נמנעת כתוצאה מן הלחימה. רק לשם השוואה, החמאס, מצידו, מכוון את הטילים שלו ליישובים אזרחיים בישראל כדי לפגוע בתושביהם; החמאס תקף בשבעה באוקטובר ישובים אזרחיים בישראל וטבח ביושביהם; החמאס הוא שהתבסס ונלחם מתוך מסגדים בתי חולים ובתי ספר ובכך הפר את החסינות שלהם וגורם להתבטלותה;

אבל ישראל היא זאת שעומדת למשפט בהאג…

אם ננסה למצוא כיצד נהגו מדינות אחרות בעולם במאבקים דומים,
לא זכור לי שהן הפעילו את הצעדים המוסריים ואת הזהירות המירבית שישראל לקחה על עצמה להקפיד עליהם;

אבל ישראל היא העומדת למשפט בהאג…

החמאס עד עצם היום הזה לא התיר לארגון הצלב האדום הבינלאומי לבקר את החטופים כדי לבדוק את שלומם, לא העביר להם תרופות, בחלקן מצילות חיים, לאור מצבם הרפואי הקשה של כמה מהחטופים הפצועים, החולים והזקנים (מתינוק בן שנה ועד לקשישים בני למעלה מ-80), ואף לא הסכים לפרסם את רשימות החטופים המוחזקים בידיו;

אך ישראל היא זו העומדת למשפט בהאג…

איך תקראו לכך אם לא מוסר כפול?

הגדרות המשפט הבינלאומי

ישראל מואשמת בביצוע רצח עם (ג'נוסייד) ופשעי מלחמה.

רק כדי להבין לאשורה את משמעות המושגים, הבה ניזכר בכמה דוגמאות היסטוריות של מי שביצע רצח עם:

• גרמניה הנאצית נגד העם היהודי (ההולוקוסט)
• גרמניה הנאצית נגד הצוענים .
• טורקיה נגד העם הארמני.
• שבט ההוטו נגד שבט הטוטסי ברואנדה.

ההגדרה של רצח -עם על פי החלטה 260 ל עצרת האו"ם היא:

Genocide means any of the following acts, committed with intent to destroy, in whole or in part, a national, ethnical, racial or religious group as such…"

להאשמה בעבירת ביצוע של רצח עם נדרש להוכיח אידיאולוגיה, כוונה והשמדה שיטתית וחסרת אבחנה ביחס לאותו העם שמתכוונים להשמיד. יסודות אלה אינם מתקיימים באופן התנהלותה של ישראל במלחמה בעזה! לו המטרה של ישראל הייתה רצח עם, הרי שעזה הייתה מושמדת מהאוויר בלא צורך כלל להיכנס קרקעית לשטח הרצועה, ומבלי לסכן את שלום חיילינו. אך ישראל נוהגת אחרת, וחייליה משלמים מחיר יקר בחייהם ובדמם כאשר הם שומרים על המגבלות ההומניטריות שהיא מאמצת. (אגב, לאחר השבעה באוקטובר הייתה הצעה לבצע הפצצה שתגבה חייהם של אלפי אזרחים עזתיים במטרה להפעיל לחץ על החמאס להשבת החטופים, אך ההצעה נדחתה על ידי ממשלת ישראל מסיבות של הקפדה על אמות המוסר הגבוהות שלקחנו על עצמנו).

האם כך גם נהגו בנות הברית במלחמה נגד גרמניה הנאצית? לו המטרה של ישראל הייתה לבצע רצח עם, לא הייתה ישראל מפנה את האוכלוסייה הבלתי לוחמת לאזורים הומניטריים שהקצתה עבורה בטרם תקפה שכונות ואזורים שבהם מסתתרים מחבלי החמאס. מדוע להתאמץ להציל את התושבים אם רוצים להשמידם, כפי שמנסה האישום הכוזב לייחס לנו? לו המטרה הייתה לבצע רצח עם, ישראל לא הייתה מפזרת כרוזי אזהרה להרחקת האוכלוסייה ולא הייתה נוקטת בשיטת "הקש בגג" בטרם תקפה מבנים בתוך הערים גם אם התוצאה ממתן האזהרה הייתה מתן הזדמנות למחבלים לברוח.

לעומת זאת ההגדרה הנ"ל דווקא מתארת היטב את הזוועות שביצע החמאס נגד האזרחים הישראליים ביישובי הדרום ב—7/10.

אך ישראל היא זו שעומדת למשפט בהאג…

המחשה נוספת לאמות המידה המוסריות של ישראל באופן לחימתה בטרור, ניתן לראות במבצע "קטיף כלניות" בשישה בספטמבר 2003 : בתקופה שבה ביצע החמאס פיגועי טרור קשים נגד ישראל, קיבל המודיעין הישראלי ידיעת זהב על מפגש סודי של כל מפקדי החמאס בבניין בין שלוש קומות בשכונת אל-רימאל בעזה. בצה"ל תכננו לתקוף את המבנה בפצצה של טון ולהורסו. מניתוח תצלום אוויר התברר כי במבנה הסמוך, שהיה מרוחק חמישה מטר בלבד מהבניין שבו עמדו מפקדי החמאס להיפגש, מתגוררות 40 משפחות של אזרחים. לאור זאת הוחלט לבטל את הפעולה כדי שלא לגרום נזק היקפי שיפגע באותן המשפחות. בהמשך, וממש זמן קצר לפני הפגישה,  הגיע מידע נוסף לפיו ישיבת מפקדי החמאס תתקיים בקומה השלישית והעליונה של המבנה. לאור זאת הוחלט לבצע את התקיפה תוך שימוש בפצצה קטנה משמעותית בת רבע טון, שלא תפגע בבית הסמוך. הפעולה בוצעה והפגיעה הייתה מדויקת, אלא שהתברר שישיבת מפקדי החמאס התקיימה לבסוף בקומת הקרקע וכך ניצלו כל ראשי הארגון. מאוחר יותר השתתפו מפקדים אלה בתכנון פיגועי טרור נוספים נגד ישראל, וחלקם אף תכנן את מתקפת השבעה באוקטובר 2024. כך לא נוהגת מדינה המבצעת רצח עם ופשעי מלחמה. האם צבא אחר היה נוהג על פי אותן הנורמות המוסריות?

אבל ישראל היא זו שעומדת למשפט בהאג…

פשע מלחמה הוא הפרה חמורה של דיני הלחימה במשפט הבין-לאומי על ידי אדם או קבוצת אנשים, אנשי צבא או אזרחים. פשע מלחמה כולל הרג מכוון של אזרחים או הרג מכוון של שבויים , עינויים, לקיחת בני ערובה, הרס לא נדרש של רכוש אזרחי, אלימות מינית בזמן המלחמה וביזה.

גם כאן ניתן לראות כי יש דרישה לפגיעה מכוונת, המגדירה את הפגיעה באוכלוסייה בלתי מעורבת כמטרה או המתעלמת מן הסכנה שתתרחש, באופן לא פרופורציונלי לצורך או למידת הפגיעה הנדרשת באויב ולמידת האיום ממנו.

אין ספק כי נסיבות הלחימה ומטרותיה, מעורבות האוכלוסייה האזרחית, בתיה ומתקניה, ובעיקר המאמצים המאפיינים את צבא ישראל בלחימתו כדי למזער את הפגיעה בבלתי מעורבים, מובילים למסקנה כי מעשי ישראל אינם חוטאים בהיעדר- מידתיות ביחס לאיום ולסכנה שנגדם אנחנו נלחמים ואינם תואמים הגדרה של פשע מלחמה. אגב, האם ניתן לומר מהי תגובה פרופורציונית לטבח ולשריפה של מאות משפחות, להתעללות ולאונס של עשרות נערות ולירי מכוון של טילים על מאות אלפי אזרחים בערי ישראל?

האם ניתן לומר מהי תגובה פרופורציונית לעובדה ששנה לאחר ה-7 באוקטובר צבא החמאס עדיין מחזיק ומתעלל ב-101 החטופים שעוד נותרו בידיו ? הרי המלחמה הייתה יכולה להסתיים מזמן, לו צבא החמאס היה משחרר את החטופים, מניח את נשקו ונכנע.

הסכסוך הישראלי-פלשתיני

האשמתה של ישראל במלחמה בעזה אינה מנותקת מן הנטייה בעולם לייחס לה את מעמד האיש הרע בסכסוך הישראלי-פלשתיני. הנטייה הזו יונקת מבורות קיצונית של המאשימים בכל הקשור לתולדות הסכסוך.

כך לדוגמה, שגיאה נפוצה היא להתחיל את ההתייחסות לסכסוך הישראלי פלשתיני ממלחמת ששת הימים בשנת 1967, עת כבשה ישראל את חצי האי סיני, את רמת-הגולן ואת יהודה ושומרון (הגדה המערבית), והתחיל מה שקרוי "הכיבוש". לו היו בודקים מה התרחש באזור בסך הכול חודש אחד קודם לכן, היו רואים את מדינות ערב מקיפות את ישראל ומאיימות בהכרזות ובמצעדים צבאיים לפלוש אליה ולהשמידה, תוך השלכת היהודים לים.
ב-5 ביוני 1967 קלקלה להם ישראל את התוכניות. את תקופת ההמתנה המתוחה ואת האיום הקיומי והחרדה שחוותה האוכלוסייה בישראל, העולם אינו זוכר ולכן גם לא מביא זאת בחשבון בקביעת היחס הנכון לאירועים.

העולם גם מתעלם משאלות "טורדניות" נוספות, כגון מדוע לא הקימו הפלשתינים את מדינתם בין שנת 1948 ושנת 1967, כאשר ישראל עוד לא שלטה ביהודה ושומרון וברצועת עזה? מדוע משקיפי האו"ם, שהוצבו במיוחד בין מצרים לישראל כדי להבטיח שישראל לא תותקף, הסתלקו, מיד עם דרישתו של נשיא מצרים נאצר, והפקירו אותה לגורלה? היכן היה אז העולם הצדקן והמוסרי? מזלנו שכלקח מן השואה של העם היהודי, מדינת ישראל לא סמכה על העולם בכל הקשור לביטחונה.

יכולנו להמשיך ולשאול מי הסכים לקבל את החלטת האו"ם בשנת 1947 על חלוקת ארץ-ישראל לשתי מדינות, מדינה יהודית ומדינה ערבית (היהודים), ומי סירב לקבלה (הפלשתינים)? מי ניסה להשמיד את מדינת ישראל הצעירה בעזרת מדינות ערב בשנת  1948 אך סופו שהפסיד במלחמה ויצר לעצמו בעצמו את בעיית הפליטים? האם ישראל צריכה להצטדק על כך שהיא ניצחה ולא הניחה להם להשמידה?

נדלג גם על מסעות הרצח הערביים בארץ-ישראל בשנים 1921,  1929 ו- 1936, שבהם טבחו הפלסטינים ביהודים ששבו לארצם לאחר אלפיים שנות גולה, יהודים שהושיטו לשכניהם יד לשלום מתוך תקווה לקיים איתם יחסי שכנות טובה. בתמימותם שבו היהודים והושיטו להם את היד בהכרזת העצמאות ב-1948, אך נענו כאמור בגרזן חד מצד העולם הערבי.

כאשר מדינה ערבית הושיטה ידה לשלום למדינת ישראל, נחתמו איתה הסכמי שלום המחזיקים מעמד עד היום (עם מצרים ועם ירדן).

בשנת 1993 נענתה מדינת ישראל להזדמנות לבחון את כוונות השלום הפלשתיניות בהסכמי אוסלו, שבעקבותיהם הוקמה הרשות הפלשתינית.  ישראל העבירה לרשות הפלשתינית במסגרת ההסכם את השליטה על יהודה, שומרון וחבל עזה. מהר מאוד הגיעו פיגועי התופת ופיצוצי האוטובוסים בתוך ישראל, שבוצעו על-ידי לא אחרים מאשר המחבלים הפלשתינים ששבו מתוניס, לשם גורשו אחרי מלחמת לבנון. ישראל כבר לא שלטה יותר בשטחי יהודה, שומרון ועזה, ואילו הרשות הפלשתינית ששלטה שם לא הצליחה, וספק אם השתדלה, למנוע את אותם הפיגועים.

בשנת 2005, בניסיון נוסף למנוע נקודות חיכוך, פינתה ישראל את כל הישובים הישראליים ברצועת עזה, כדי שלא יהיה חיכוך כלשהו עם העזתים ושלא תהיה עילה לבצע משם פעולות עוינות כלפי אזרחי ישראל. האם בעקבות זאת הגיע השלום המיוחל? בדיוק ההיפך הוא שקרה: בתוך כמה שנים השתלטו החמאס והג'יהאד האיסלאמי על רצועת עזה והשליכו את אנשי הרשות הפלסטינית מהגגות אל מותם, אירועים שתועדו בתמונות בלתי נשכחות.
הם הקימו את מדינת חמאסטן, שבאמנה שלה הכריזו על כוונתם ותוכניתם להשמיד את מדינת ישראל.

אם היה ספק שמדובר בהצהרות בלבד, הגיע ה-7 באוקטובר 2023 ולימד אותנו שיעור כואב ובמחיר נורא: תקיפת יישובים ישראלים אזרחיים שלווים לאורך הגבול עם עזה, גרימת אלפי נרצחים ופצועים, אונס, התעללות, ושריפת בתים על יושביהם וירי טילים על כל ערי ישראל בדרום ובמרכז.
251 ישראלים נחטפו לעזה, בהם גם "אויב" העם הפלשתיני, התינוק כפיר ביבס בן התשעה חודשים . ידוע שניתן ללמוד על אדם לפי זהותם של אויביו.
למדתם מי זה החמאס העזתי?

 

מה המערב מתקשה להבין?

הסכסוך הישראלי פלשתיני, למרות שלא ישראל היא האשמה בו כפי שתואר לעיל, יכול היה להגיע לידי סיום בהסכם להקמת מדינה פלשתינית לצד ישראל שתכיר במדינת ישראל ולא תשאף כל כמה שנים לנסות להשמידה. מי שמונע כל ניסיון להתקדמות בכיוון זה הוא האיסלאם הקיצוני. האיסלאם הקיצוני, בדמותם של החמאס והג'יהאד האיסלאמי או האחים המוסלמים (כמו גם החיזבאללה בלבנון), שבניצוחה של איראן שמאמנת, מממנת ומציידת אותם, שוללים כל אפשרות לקיומה של מדינת ישראל, בטרם יעברו לטפל במערב על כל כופריו. האיסלאם הקיצוני משליט פחד וטרור, ומסכל כל אפשרות להתקרבות בין הצדדים. שאיפתו היא להשליט את משפט השריעה – הדין הדתי המוסלמי הקיצוני – על כל העולם ולהשמיד את המדינה היהודית. גם שוחרי השלום בישראל אינם חסינים מכוונות הזדון שלו. בין נרצחי השבעה באוקטובר, היו גם תושבי קיבוצים שפתחו את בתיהם בפני פלשתינים מעזה וסיפקו להם עבודה וכן הסיעו בני משפחות מעזה שנזקקו לטיפולים רפואיים בבתי-החולים בישראל שפתחו בפניהם את שעריהם. בחלק מהמקרים היו אלה אותם העזתים ממש שהובילו את רוצחי הנוחבה של החמאס והדריכו אותם בשבילי הקיבוצים ולאחר מכן השתתפו בביזה של כלי רכב וחפצים שמצאו בבתי התושבים הנרצחים. התמימות במזרח התיכון היא פשע הגובל בהתאבדות. בפתגם ידוע נאמר ש"לא יעזור לכבשים לחתום על אמנה בזכות הצמחונות כל עוד הזאבים לא צירפו לה את חתימתם". ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לגלות תמימות וחייבת להיזהר ממזימות האיסלאם הקיצוני המאיים להשמידה. הדמוקרטיות המערביות וגם ישראל התרגלו ליהנות מיתרונות חיי השלום והחיים הדמוקרטיים ולא ששות לצאת למלחמות. קשה להאשים אותן, הרי זה המצב הנורמלי והנשאף; אבל האם הוא גם מתאים למציאות שבה אנחנו חיים? חסרונותיו הגדולים הם בניסיון להעלים עין מהמזימות שהרוע רוחש במסתרים וברתיעה מלהגיב באופן קשה ותקיף על פעולות טרור המכוונות נגדו. רק לדוגמא ניתן לראות כיצד החות'ים מתימן מתנכלים לתעבורה הימית בים האדום במשך חודשים ארוכים והמערב מניח להם להמשיך בכך. אולי הוא מגיב פה ושם בתגובות רפות, שבוודאי אינן גורמות להפסקת התופעה ולהרתעת החות'ים.

קשה למערב הדמוקרטי להבין כי ישראל היא מדינה כמוהם, החיה וצריכה לשרוד באזור לא דמוקרטי דוגמת המזרח התיכון, והיא חייבת, אם חפצת חיים היא, לעבור בין רגע מדיני שלום לדיני מלחמה ולמלחמת הישרדות מתוך אין ברירה. מדינות המערב יכולות רק להודות למזלן הטוב שאין הן צריכות להתנסות במעברים אלה בעצמן, וכן להודות למדינת ישראל שמנהלת מאבק זה באסלאם הקיצוני גם עבורן. המערב נהנה ומעריך בצדק את החיים הנוחים שהוא מקיים לאור הערכים האנושיים הנאורים(שישראל בהחלט חולקת אותם), ערכים המקדשים חיים והמאפשרים את ההנאות הבסיסיות ביותר שהם מציעים, כגון אושר, אהבה ומשפחה; אך אם הוא רוצה לשמור על החיים האלה, כדאי מאוד שיזכור שיש אויבים אכזריים שליבם מלא שנאה כלפי אורח החיים המערבי הזה והם מאיימים להשמידו, אויבים שערכיהם מקדשים את הג'יהאד ואת המוות.

אין מנוס מהתמודדות החלטית עם הרוע הזה בכל מקום בו הוא נמצא.

עצימת העיניים תוך ניסיון להתעלם ממנו היא פעולה מסוכנת מאד ותוצאתה עלולה להמיט אסון על הנוהג כך. בעיקר נכון הדבר אם עצימת העיניים הופכת לעיוורון מרצון ולהפעלת מוסר כפול כלפי מי שנלחמים ברוע הזה גם עבור המערב.

The West is next, but after the nine-eleven attack in New-York, The Bataclan Theater in Paris, the bombs in London Underground, the terrorists' attacks in Brussels and Berlin,
next means now!

לכן מדינות המערב צריכות להתמקד במאבק ללא פשרות ברוע הזה , ולא בהעמדה לדין של מי שנלחמים בו גם עבורן.