היטלר נמצא בעזה/עו"ד אהוד פלג

היטלר נמצא בעזה. תשעים שנה אחרי עלייתו לשלטון בגרמניה עם תורת הגזע ושנאת היהודים, שמונים שנה אחרי השמדת העם היהודי והריסת חצי עולם על הדרך, ניתן למצוא היום את היטלר ותורתו בעזה. ארגון החמאס – אותם המטורפים האיסלאמיים שהשתלטו על עזה, מציגים את אותה התורה ואותו המצע של השמדת העם היהודי ומדינתו. אותם האמצעים המזוויעים של הנאצים – טבח נשים, ילדים וקשישים, תליית תינוקות רכים, עריפת ראשים, אונס והתעללות – הם חלק מתוכנית הפעולה שלהם, שאותה הוציאו לפועל בשבעה באוקטובר. בהתקפת טרור על ישובים אזרחיים בעיצומו של חג הסוכות, גרמו ל-1400 הרוגים, מרביתם אזרחים, פציעתם של עוד אלפים וחטיפתם של למעלה ממאתיים לעזה, ביניהם כשלושים ילדים. אחד הנטבחים היה ניצול שואה בן 92 שנרצח באחד הקיבוצים ביחד עם המטפל הסיעודי שלו. הוא שרד את היטלר, אבל לא יורשיו… אפילו חוברת הדרכה להרעלת האוכלוסייה בציאניד נמצאה על גופות אחד המחבלים. כנראה לא שמעו על ציקלון בי…

כשהיטלר איים על העולם לפני 85 שנה, מדינות אירופה נקטו עמדה פשרנית כדי שלא לעודד שפיכות דמים. הן הפקירו את צ'כוסלובקיה המסכנה ומסרו אותה בידיו של היטלר במסגרת הסכם מינכן הבוגדני בספטמבר 1938. ראש ממשלת בריטניה נוויל צ'מברליין, התגאה בכך שהביא לעולם "שלום בדורנו". וינסטון צ'רצ'יל, בקולו האמיץ והבודד, הגיב ואמר: "בריטניה יכולה הייתה לבחור בין חרפה למלחמה; היא בחרה בחרפה ותזכה במלחמה"; ואז פרצה מלחמת העולם השנייה על כל מוראותיה. עשרות מיליונים איבדו את חייהם; מאות מיליונים איבדו את בתיהם; לא רק יהודים, לא רק צ'כוסלובקים, אלא אזרחים ממדינות העולם כולו.

היטלר הובס ב-1945, אך היטלר קם לתחייה ונמצא היום בעזה, כשתורתו הזוועתית נגד העם היהודי חיה ובועטת מתמיד. על כך אין שאלה.

השאלה היא היכן נמצאות היום מדינות אירופה מול הציווי לפעול בנחישות נגד הרוע? האם הן נותרו מקובעות בהסכם מינכן, או שהן תעמודנה לצד מדינת ישראל במלחמה חסרת הפשרות נגד ההיטלר המודרני – החמאס – עד שיודבר. פנקס ההיסטוריה פתוח והיד רושמת, ושישה מיליון יהודים ששילמו את מחיר שתיקת העולם מביטים משמיים בשאלה: האם האיוולת האנושית תחזור שוב על עצמה? האם המחדל הנוראי של מדינות אירופה יגבה בשנית את מחירו מהעם היהודי?

על כך משיבה מדינת ישראל: לא במשמרת שלי! לעולם לא עוד!

הכותב הוא מנהל המרכז לקידום ההגינות בישראל

https://www.maariv.co.il/journalists/opinions/Article-1047345