תודה לדור האבות
– עו"ד אהוד פלג –
(לרגל שנת השישים למדינה)
מוקדש לדוד פלג (אבא שלי)
אתם דור האבות
אנחנו דור הבנים;
כולנו שותפים לתקוות
של עמנו מזה שנים,
להיות בארצנו עם חופשי
ולבנות כאן משותף שהוא גם אישי.
אתם הגשמתם בכבוד את חלקכם:
בתנאים לא תנאים קמתם להילחם,
הקמתם מדינה עצמאית שעל אויביה מתגברת
ובה נתתם לנו חיים ותקופת-צמיחה מאושרת;
למעשה אנחנו והמדינה חלקנו ילדות משותפת
שבה גוננתם עלינו וגידלתם אותנו בסביבה קצת מטורפת;
הנחלתם לנו מורשות יקרות-ערך:
מגילת העצמאות, המשטר הדמוקרטי וכבוד האדם כערך.
לא הייתם נקיים מטעויות וממשגים –
בתוך סערת העשייה והיצירה – כולם שוגים,
ולזכותכם יעמדו תום-הלב והראשוניות
המאפיינים בכל מדינה את דור הקוממיות.
האומה שיצרתם נמצאת עדיין בהתהוות
אבל מכאן – אנחנו נוטלים את שרביט הניווט.
קיבלנו מכם את הדבקות במשימה,
את הביטחון העצמי ואת אורך הנשימה,
בעזרתם תראו אותנו בנחישות מסתערים
כשיעדי הציונות העכשווית הם לנו האתגרים.
בצד מלחמת הקיום הממושכת
שגם בימינו אלה לצערנו עוד נמשכת,
אנחנו נתמקד בחלק האישי
וניצוק תוכן חדש במונח "עם חופשי".
אתם דאגתם שיהיה חופשי משלטון זר
אנחנו נדאג שיהיה חופשי ממשקעי העבר
של מריבות ועדתיות
צרות-עין וקטנוניות.
אתם התמקדתם – ובצדק – בכלל
כי צריך היה ליצור את מסגרת-העל;
ואנו – תוך שמירת המסגרת והמשך טיפוחה,
נדאג לפרט בה – שיוכל לחיות ברווחה
הן בתוך ביתו והן בתחושתו האישית
באשר האדם הוא האטום של החברה האנושית.
דמותה של המדינה היא סך כל דמותם של אזרחיה
ובמובן זה לא רק האדם נוצר בתבנית נוף מולדתו
אלא גם המולדת היא השתקפות נופם האנושי של בניה.
אתם שחררתם את המדינה מצריה
ואנו נשאף לשחררה מיתר צרותיה –
משפחה הרי ניכרת לא רק בעת שמחה,
ולמן ילדותנו ישראל הלא לנו כבת-משפחה.
הניסיון הרב שצברתם בדם ובעבודה
אותנו ישמש כמקור חשוב ללמידה
ואנו יודעים כי תעמידוהו לרשותנו בשתי ידיים
הרי אנו בניכם ותלמידיכם – ואין מתקנאים באלה השניים.
לא תמיד נשמע בקולכם
ולעיתים אף לא ננהג כעצתכם
אבל אל תראו לנו פנים כעוסות
כי לחפש דרך טובה יותר – אנו חייבים לנסות;
גם אם לא נמצא – לפחות חיפשנו בעצמנו
ואם דווקא תתגלה – בודאי תשמחו בשבילנו
ותהיו גאים בנו
כי מתוככם באנו.
ומעל לכל זיכרו – בעיניים מלאות הערכה
אנו שואבים מכם אמונה והדרכה
כי בשאיפתנו להיות טובים יותר – על פי צו הדורות
אתם תמיד תהוו את אבן הבוחן והמאורות;
לאלה מכם שעדיין איתנו
ולאלה שמהם כבר בצער נפרדנו
לאלה שמסרו נפשם על מזבח קיומנו
לכולכם – שהקדשתם חייכם למעננו –
על שיצרתם לנו את ההזדמנות
ועל ששימשתם לנו דוגמה
שמורה לכם לעד תודתנו החמה.