כל הפוסטים בחינוך

מדינת ישראל חגגה לפני שבוע את שובו הבית של גלעד שליט. החגיגה היתה לא רק על חזרתו של בן להוריו,

בשנים האחרונות גוברת הדאגה למידת אחיזתם של ערכים כגון מחויבות לעם ולמדינה, כיבוד החוק וכיבוד הזולת, בקרב הצבור בישראל. דומה

לו בוגר בית ספרכם היה משתמט משירות בצה"ל, האם הייתם חשים תחושת כישלון? בפיתחה של שנת-הלימודים, שאלה זו עשויה לחדד

רגישות והתחשבות הן לא רק הדבק החברתי – הנוסחה ללכידות וליחסים בין אישיים תקינים. הן גם ההגנות שלנו מפני אובדן

בית-הספר מכונה מוסד חינוכי, האוניברסיטה – מוסד להשכלה. האם יש הצדקה למתן סיווג שונה לשני המוסדות? הרי בית-הספר, ממש כמו

מה צורך ראו לצוות לנו את החיים? – והלא כבר חיים אנו. אין זאת כי אם את דרך החיים שנחיה

הצטרפותו של כוכב חדש לשמי הפוליטיקה מעוררת כצפוי בצד רעש תקשורתי גם תכונה בזירה המפלגתית וגם ויכוח ציבורי – בין

הלוחמים הצעירים, מיטב בנינו, נענו מתוך רגש של חובה לאומית, ובתחושת שליחות, לקריאה להגן על ריבונותה של מדינת-ישראל ועל בטחון

"העם דורש צדק חברתי" הפכה לקריאת המחאה העכשווית של הציבור בישראל. היא מאחדת מגוון רחב של אזרחים – מסטודנטים וזוגות

ליבנו כבד בשבועות האחרונים עם לכתם מאיתנו של אנשים יקרים כדוביק לאוטמן, אריק איינשטיין, וספי ריבלין.מדובר בטובי בניה של ארצנו,