הם נפלו שם בשבילנו
– עו"ד אהוד פלג –
החוב שלנו לנופלים – צו 8 להתגייסות למען החברה הישראלית
הם נפלו שם בשבילנו. הם היו שם במקומנו.
הלוחמים הצעירים, מיטב בנינו, נענו מתוך רגש של חובה לאומית, ובתחושת שליחות, לקריאה להגן על ריבונותה של מדינת-ישראל ועל בטחון אזרחיה.
הם התייצבו בנכונות מלאה לסכן את עצמם ולהקריב את חייהם – למען המטרה הנעלה;
עשרות רבות מהם אכן שילמו את המחיר היקר מכל.
רבים אחרים שילמו בשלמות גופם ובסבל שילווה אותם לשארית חייהם.
למרות זאת,לו היה ניתן להם שוב לבחור – לא היו מהססים והיו מתייצבים מחדש.
זוהי הרוח שפיעמה בהם.
זוהי רוח ההקרבה והנחישות שמצילה אותנו שוב ושוב בעיתות משבר, ושבזכותה אנו קיימים.
"במותם ציוו לנו את החיים" – האם את החיים בלבד ציוו לנו?
המטרה בשמה הלכו – הגנתה של מדינת-ישראל- לא נעלמת ביום שאחרי המלחמה.
הגנתה של ישראל איננה רק מפני אויבים מבחוץ. יש למדינה אויבים קשים מבית – השחיתות, הרשלנות, הביורוקרטיה, הבינוניות,האטימות למצוקות אנוש, הזלזול בכבוד האדם.
אויבים אלה מאיימים על קיומה וחוסנה של החברה הישראלית ומכרסמים בה בכל פה.
מי יתייצב להגן על המדינה מפניהם?
יש לנו חוב מוסרי ולאומי כלפי הנופלים: לדאוג למשפחותיהם ולטפל בהן במקומם. הרי הם נהרגו כשהגנו עלינו ועל משפחותינו.
גם מדינת-ישראל הייתה בת-משפחה עבורם.
אנו מצווים להמשיך את דרכם ולהגן עליה.
כל אחד מאיתנו צריך לשאול עצמו בכל יום: מה עשיתי היום למען המדינה בחיים בהם זכיתי הודות להקרבתם? כיצד מימשתי את צוואתם הרוחנית – ותרמתי לחיזוק החברה הישראלית?
כל אזרח צריך לראות עצמו כאבן בחומה המבטיחה את קיומנו, וככזה – אחראי אישית למה שקורה במדינה.
אפשרויות ההתנדבות הן רבות – כשם שהבעיות הן מרובות. מאות עמותות של אנשים טובים ממחישות זאת בפעולתן הברוכה בימים רגילים ( יש כאלה בכלל?) כמו גם בתקופת המלחמה הנוכחית. הן מנסות למלא את הפרצות בחומה שבהן המערכת הממשלתית לא מצליחה לתת מענה. החברה האזרחית במדינה משוועת לתיגבור. אין תחליף להתגייסות של כולנו לחיזוקה.
זהו צו 8 אזרחי והוא נמסר לכל אזרח עם קבלת תעודת הזהות הישראלית.
איש לא מבטיח שזה יהיה קל; בודאי ניתקל בדרך במכשולים מרובים.
אבל רוח הנופלים שידעה להתמודד עם אימי המלחמה והמוות – תשרה גם עלינו אומץ ועקשנות עד להשגת המטרה: מדינת-ישראל שטוב לחיות בה.
הם נפלו שם בשבילנו – אנחנו נחיה פה באופן שיהיה ראוי לקורבנם.
אין אנדרטה יפה מזו לזיכרם.