שיפוט ערכי

– עו"ד אהוד פלג –

מקצוע חדש במערכת-הלימודים

רקע

בשנים האחרונות גוברת הדאגה למידת אחיזתם של ערכים כגון מחויבות לעם ולמדינה, כיבוד החוק וכיבוד הזולת, בקרב הצבור בישראל. דומה כי מערכת-החינוך מתמקדת בהקניית-השכלה על חשבון העיסוק בהכנת התלמידים לקראת השתלבותם כאזרחים במדינה יהודית-דמוקרטית. מקצועות הלימוד הופכים יותר מדעיים בתכניהם, ונדחקות רגליו של החינוך-הערכי כתת-נושאים במסגרת מקצועות אחרים. משרד החינוך, המעריך בתי-ספר על-פי הישגים לימודיים בלבד (ממוצע ציוני הבגרות של תלמידיהם) משדר בכך מסר מאד ברור ביחס למקומו של החינוך הערכי בסדר-העדיפויות.

המורים בסמינרים ובבתי-הספר לחינוך אינם עוברים הכשרה לקראת תפקידם כמחנכים ומשום כך מתקשים להתמודד עם סוגיות ערכיות בעייתיות וטעונות. מחנכי-הכתות שאמורים לעסוק בתכנים אלה, אינם חייבים בדווח לגורם מפקח כלשהו וטיבו והיקפו של העיסוק בחינוך ערכי בכתה תלויים באישיותו של המחנך בו "זכתה" אותה כתה.
השעה השבועית היחידה – שעת המחנך – מוקדשת לעתים קרובות לעניינים מנהליים כגון הודעות ואיסוף כספים, ולעתים אף מבוטלת כליל לטובת השלמת חומר-לימודים באחד המקצועות "היותר חשובים".
במצב דברים זה, קשה להימנע ממחשבה על אמירתו של תיאודור רוזוולט: "השכלה ללא ערכים היא פצצת-הזמן של חברת-המחר".

חינוך ערכי הוא מקצוע

חינוך ערכי הוא מקצוע
מטרתו היא הכשרת אזרח ישראלי המוגדר ע"י 3 צירים: אדם – מוסרי. חברה – דמוקרטית. לאום – יהודי, ערבי, דרוזי, צ'רקסי.
מהות המקצוע תהיה בהקניית כלים שיסייעו לפרט לגבש את ערכיו, בהקניית הערכים הקולקטיביים המוסכמים כהכרעת הרוב שבה הפרט צריך להשתלב, ובהקניית הכלים לקבלת החלטות התנהגותיות – כלי השיפוט הערכי.

ההצעה

ההצעה היא להקים מסגרת מקצועית חדשה, על כל המאפיינים המקצועיים: תורת מקצוע, הקצאת שעות, הכשרת מורה ייעודי, ציון הערכה בתעודת התלמיד ופיקוח מקצועי.
היקף הלימוד יהיה בן שעה שבועית בכל כתה (אין סיכוי להחדיר יותר משעה אחת לתוך מערכת השעות הצפופה). השם המוצע למקצוע החדש הוא: שיפוט ערכי. (שע"ר – שער לחברה טובה יותר). המורה במקצוע זה יהיה מורה מקצועי מיוחד, שילמד שכבה של כתות. המורה המיועד ללמד מקצוע זה יעבור השתלמות מכינה והשתלמות מלווה. המורה השכבתי ישתתף בהשתלמות אזורית, ביחד עם מורים שכבתיים נוספים מבתי-ספר שונים. יתרון המודל של המורה המקצועי השכבתי הוא בכך שיעודד התמקצעות ומקצוענות בנושא חשוב זה וכן שניתן יהיה בזמן קצר יחסית לצרף בתי-ספר רבים יותר למעגל. בית-ספר יחליט ביתר קלות להקצות מורה לשכבה ולשלוח אותו להשתלמות, מאשר לחייב את כלל המחנכים – שהם גם מורים למקצועות אחרים, להקדיש את שעות ההשתלמות – הקצובות בלאו הכי – להשתלמות לצורך תפקידם כמחנכים, במקום להשתלם במקצוע ההוראה שלהם. הצעתנו היא להקים מרכז פיתוח, הכשרה וליווי (Coaching) למקצוע השיפוט הערכי בבתי-הספר.
אנו מציעים להתחיל בהפעלה של מודל מקצוע "השיפוט הערכי" במתכונת ניסיונות למשך 3 שנים בכ-10 עד 20 בתי-ספר על-יסודיים (דומה כי החסר בעיסוק בתכנים ערכיים מורגש בבתי-ספר אלה במיוחד).

• פיתוח תכנית לימוד במקצוע זה, שתכלול פרקי גרעין קבועים מראש, וכן סוגיות שתילקחנה מאירועי האקטואליה השוטפים.
• העברת השתלמות מכינה למחנכים הכיתתיים או השכבתיים שילמדו את המקצוע בבתי-הספר.
• העברת המקצוע בבתי-הספר – ובמקביל ליווי המחנכים במהלך ההעברה (coaching).

את הפרויקט ילווה צוות בקרה והערכה שיוכל לבחון את המודל במהלך ההעברה, לצורך הפקת לקחים. אנו מציעים, כמו כן,שבבתי-הספר הראשונים שיצטרפו, הפרויקט יופעל במתכונת רב-שנתית, כלומר שהכתות בבתי-הספר אלה, המשתתפות בניסוי, יתנסו בתכנית במשך שנתיים או שלוש ברציפות, לבחינת ההשפעה המצטברת של המודל. לצורך זה תפותח כבר במהלך השנה הראשונה תכנית-המשך לשנה השנייה והשלישית.

קיומו של מקצוע "השיפוט הערכי" במערכת-השעות תקרין בודאי גם על המקצועות הלימודיים האחרים, הן בעצם נוכחותו, והן דרך ייצוג הדיסציפלינה על-ידי המורים למקצוע זה במפגשי מחנכים רשמיים ולא רשמיים בחדר-המורים. במובן זה יתרום המקצוע גם להחשתה ולקידומה של "המהפיכה לטווח-הארוך" הנזכרת לעיל.

אנו מאמינים כי גישה חדשה לעיסוק בתכנים ערכיים בבית-הספר, יכולה לסייע בהשבת עטרה ליושנה במערכת-החינוך, וכדברי מנכ"ל המשרד – להפוך את בתי-הספר לבתי-חינוך הראויים לשמם.