אפס סובלנות לסבל בעלי – חיים‏

אהבת אם אינה מתחלקת בין ילדיה, אלא מוכפלת עם כל ילד נוסף שמצטרף למשפחה.
יש דברים שאינם ניתנים לחלוקה: אהבה, אמת, הגינות.
אליהם יש להוסיף גם את מושג החמלה.
אי אפשר לגלות חמלה כלפי עם אחד ולא כלפי עם אחר.
אי אפשר לגלות חמלה כלפי קבוצת אוכלוסיה אחת ולא כלפי אחרת.
אי אפשר לגלות חמלה כלפי בני אדם ולגלות אטימות-לב כלפי סבלו של בעל-חיים.
הלב האנושי לא ניתן לחלוקה: או שהוא פתוח לסבל – כל סבל – או שהוא אטום.
אימרה ידועה קוראת לנו להקשיב תמיד לקול מצפוננו, כי רק כשהוא צודק, אנחנו שומעים אותו.
החמלה היא בת דודו של המצפון. שניהם גם יחד שוכנים בליבנו.
האם אנחנו מקשיבים להם מספיק?
האם לדוגמא הקשיבו להם בזמנו מפטמי האווזים, כשהיו דוחסים בצינור מתכת דייסת תירס בלחץ משאבות לתוך גרונם של העופות? האם הקשיבו להם שוחטי הפרות והעגלים במפעל אדום אדום כשנתנו מכות חשמל לחיות האומללות כדי לדרבנן לשחיטה.
והאם מקשיבים להם רשויות האכיפה המאפשרות במחדליהן לתופעות אכזריות אלה להתרחש בארצנו?
גישת הרשויות, הנעה בין אזלת יד לרפיון יד, תורמת להמשך קיומן של הנורמות הפסולות וחסרות החמלה. דומה שאת החמלה מפעילות הרשויות באופן הפוך – דווקא כלפי הגורמים האחראים לסיבלן של החיות – והופכות עצמן במחדלן לשותפות סבילות להתאכזרות, שהרי כל מי שמרחם על אכזרים, סופו שמתאכזר לרחמנים.
היעדר החמלה כלפי בעלי חיים הפך אצלנו לתת תרבות תרתי משמע.
הדרך לרפא כשל תרבותי חייבת להתחיל ממערכת החינוך.
מערכת החינוך היא "בית היוצר לנישמת האומה" כדברי בי"ס ביאליק בטורונטו.
"גירסא דינקותא", במיוחד אצל עמנו למוד הסבל, חייבת לכלול גם את החינוך לחמלה.
אם "רחמיו על כל ברואיו" – היכן הם רחמינו?
במאבק החינוכי וההסברתי בתופעה חברתית פסולה, אין זה מספיק ללמד להישמר שלא להיות חלק ממנה. צריך לעודד להתייצב נגדה ולהוקיע אותה בכל מקום בו היא מרימה ראש. חינוך לחמלה חייב לקפל בתוכו הקניית גישה של אפס סובלנות כלפי ההתאכזרות כל אימת שנתקלים בה, ודרישה לאימוצה הן מצד המשטרה, הממשלה ובתי-המשפט, והן מצד הציבור הרחב.
רומניה אחרי המהפיכה העמידה לדין את האינטלקטואלים שהחרישו בתקופת רמיסת זכויות האזרח
בעידן רודנות צ'אושסקו.
אדמונד בירק אמר שכל שדרוש לרוע כדי לנצח הם אנשים טובים היושבים בחיבוק ידיים.
מערכת החינוך הישראלית חייבת לשלב במסגרת "עיצוב נישמת האומה" בקרב הנפשות הרכות,
גם את החינוך לחמלה ולהגנה אקטיבית כלפי בעלי חיים, ובכך להביא, דרך תיקון החינוך כדברי
יאנוש קורצ'אק , גם לתיקון העולם לרווחת כל ברואיו.